תרי"ג בעיות

 שלמה אבינר

 

יש אופנה בזמן האחרון להתייחס לתרי"ג מצוות כאל תרי"ג בעיות, במקום להסתכל עליהן כעל תרי"ג נתיבות אושר ונתיבות אור. אופנה חדשה, הכוונה 300 שנים אחרונות, ואפילו 500, ובוודאי 100.

נטיה זו לובשת צורה ופושטת צורה, כיון שהאדם מתייחס למצוות כאל בעיות המפריעות לו בחיים, יש לו כמה תגובות אפשריות:

א.      הכי חמורה: ביטול כל המצוות.

ב.      פחות חמורה: לפעמים לבטל לפעמים לקיים.

ג.       לבטל חלק.

ד.      לחפש פסיקה מזויפת הנתמכת בפלפולים עקומים לבטל חלק.

ואם המצוות אינן אידיאל החיים, אז מה הוא אידיאל החיים? – תרבות המערב, שהיא בעצם גלגול של תרבות יוון.  ומה אומרת תרבות זו?  ליהנות כמה שאפשר.  העולם הוא עולם של מילוי הנאה. אם כן, יש תרי"ג בעיות. כמו שמתבטא לעיתים הנוער: בגלל שאני דתי, אני מפסיד.  או כמו שאמר  פעם יהודי אחד עם כיפה והולך לתפילה אבל חי באיסור:  אני עושה עבירה פלונית, ואני יודע שיש לי בעיה עם ההלכה.  ההלכה עבורו היא בעיה, והוא ממשיך בחייו על אף בעיה זו.

כמובן, ברגע שזה הופך להשקפת עולם, זה חמור יותר.  ספרדים, עשו עבירות, אבל ידעו שזו עבירה, אז דרכי התשובה פתוחים.  לעומתם, אשכנזים, עשו עבירות ותמכו אותן באידיאולוגיה.

פעם בא אחד להג"ר מאיר ברנדסדופר, רב קהילת תולדות אברהם יצחק וחבר הבד"ץ של העדה החרדית, ובפיו שאלה בענייני שבת, ושאל אותו בלשון :האם יש 'בעיה' לעשות משהו מסוים בשבת. אמר לו הגר"מ ברנדסדורפר במתק לשונו: "אין בעיות", וחזר על זה שוב, "אין בעיות, ענייני שבת אינם בעיות, מה שאסור ומה שמותר שניהם שווים בכדי לעשות את רצון הבורא, ואין אלו בעיות שצריכים לפתור אותן" (שו"ת קנה בשם ח"ד עמ' 16).

אם כן, ייאמר עוד פעם: תרי"ג עצות, כמו שכתוב בספר הזוהר, תרי"ג עטיין דמלכא, תרי"ג עצות של המלך כדי לזכות לדבקות אלהית, להתענגות אלהית, ואושר אלהי.

תרי"ג מצוות הן תרי"ג איברים רוחניים של האדם.

שמא יאמר אדם: אם כך, למה איננו מרגישים אושר?  תשובה: כי הטבע שלנו אינו בריא, כדברי הרמב"ם בשמונה פרקים פרק ב, שהחולה טועם את המר מתוק ואת המתוק מר.

אם כך, הפתרון הוא לרפא את הטבע שלנו, על ידי לימוד תורה ועל ידי תשובה.

 

ראה בלוג של הרב בעניין:

http://maale.org.il/index.php/blog/show?vidid=5079&type=blog