מלחמת הגרי"ד סולוביצ'יק נגד עבירה בשם התורה


הרב שלמה אבינר



ש: מידי פעם הרב יוצא נגד עבירה זו או אחרת. יש טוענים שצריך להרבות באהבת ישראל ולא להכפיש יהודים?


ת: אין שייכות זה לזה. היהודים הם אהובים, גם אם הם עושים עבירה. העבירה היא שנואה. ובכלל לא תמיד היהודים אשמים, אלא אלה שמטעים אותם ומציגים להם עבירה כמצוה.


ש: עוד הם טוענים שכל זה בגלל שהרב הוא נגד מודרניזם?


ת: הכללה דמגוגית. יש דבר מודרני שהוא טוב מאוד, ויש דבר מודרני שעליו נאמר: אל תקרא מודרני אלא מדרוני. הגרי"ד סולוביצ'יק היה קרוב לאורטודוקסיה המודרנית אך לא בגלל זה הסכים עם כל דבר מודרני.


ש: הם מאשימים את הרב שהוא סובר "חדש אסור מן התורה"...


ת: גם זה כשל לוגי של שלילת האמצע, ראיה בשחור לבן והתעלמות מן המציאות המורכבת: או כל חדש אסור או כל חדש מותר. לא כן. זה נושא מורכב. עיין מאמרו של מרן הרב קוק על החדש: יש חדש רע בבחינת "יבחר אלהים חדשים" (שופטים ה ח), ויש חדש טוב שהישן מתירו.


ש: יש גם טוענים שכל דעה שאין הרב מסכים איתה הוא מיד מכנה אותה כפירה!


ת: שוב דמגוגיה זולה. תלוי מה...


ש: נכון. מנסיוני ראיתי מאות פעמים ואולי אלפי פעמים שהרב אומר את דעתו ובד בבד מסכים שיש גם דעות אחרות... נחזור לעניינו. קודם הרב הזכיר את הגרי"ד סולוביצי'ק. אבל האם הוא לא היה מודרני וסבר שיש להתאים את התורה לרוח הזמן...


ת: חלילה! אדרבה הוא הצטער על כך שהיו אנשים מודרניים הטוענים שדיני התורה ניתנו מלפני כל כך הרבה שנים, ואינם בני משמעות בתקופתנו, ומן הצורך לעדכן אותה לפי רוח הזמנים והעיתים בהם אנו חיים .הוא אמר שיש לעצב את המציאות לפי רוח התורה, ולא להיות כרפורמים המתלוננים שתמיד רוצים לעשות להיפך ולקבוע את התורה כפי רוח הזמן.


ש: למשל, בנושא הנשים שמשתוקקות לקיים מצוות של גברים, האם הוא לא ראה התקדמות?


ת: ודאי לא. מעשה באשה ששאלה אותו אם היא יכולה להתעטף בטלית גדול. השיב לה שזה שינוי גדול במסורת ויש להתקדם בהדרגה. הוא הציע לה ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציציות במשך שלושה חודשים ואז לחזור אליו. לאחר שלושה חודשים היא חזרה ואמרה שזו הייתה החוויה הכי מרגשת בחייה. אמר לה הגרי"ד: "במשך שלושה חודשים לבשת בגד ללא שום ערך דתי או הלכתי, אם כן זה מגלה שהרגשתך באה ממקור שהוא מחוץ למצווה", ולא נתן לה את הסכמתו ללבוש טלית. וכן הוא התנגד לכך שאשה תקרא מגילת אסתר עבור נשים ,על פי המדרש הנעלם על רות. ויש על זה מאמר ארוך של תלמידו הנאמן הג"ר צבי שכטר שהוא חריף מאוד נגד כיפה, טלית ותפילין לנשים בשעת תפילה, שנקרא "כח העדה כולם קדושים", וכמובן כל זאת בשם הגרי"ד.


ש: זה גם נכון לגבי מנין נשים ?יש בעיה לפי דעתו?


ת: כן. אותו עיקרון. הוא התנגד למנין נשים, קריאת התורה על ידי נשים והקפות מיוחדות על ידי נשים. אגב, הג"ר צבי שכטר כתב שבמנין נשים יש שתים עשרה איסורים.


ש: אבל לפעמים אין ברירה, לפעמים יש דיעבד. מה יותר טוב, להתפלל בבית כנסת בו יושבים מעורב, או לא לבוא בכלל?


ת: לא לבוא בכלל. בזמנו הגרי"ד פירסם בעתונות לא לבוא בראש השנה לבית כנסת בו יושבים מעורב, אפילו אם זה המקום היחיד בו תוקעים בשופר ויפסידו מצוה זו שהיא מן התורה. הוא גם סיפר פעם שהיה בית כנסת בווילנא שאמנם עזרת נשים היתה למעלה, אך ראו את הנשים, לכן יראי שמים לא באו להתפלל שם.


ש: אך מה נעשה עם הצעירים שחיים בחברה מעורבת?


ת: ישיבה-אוניברסיטה היא נפרדת. והנה היא צפופה מאוד וגם במקום בטחוני לא נוח, ופעם היה אפשר להשיג קמפוס של אוניברסיטה מרווח, קמפוס בנים מצד אחד וקמפוס בנות בצד שני, מופרדים על ידי דשא של כמה קילומטרים. הגרי"ד איים שאם ההצעה תתקבל, הוא מתפטר.


ש: אבל צריך לוותר כדי לקרב אנשים?


ת: כן לקרב אנשים לתורה, אך לא לשנות את התורה. פעם רב שאל אותו אם מותר להזמין חילוניים לסעודת שבת כדי לקרב אותם ליהדות, מתוך ידיעה שכמה מהם יבואו עם רכב. השיב תיכף ומיד: "איזו שאלה יש בזה, דבר אסור הוא, ואין בזה מה לדבר".


ש: אבל הרבנים הקונסרבטיבים נוהגים כן וכך מקרבים לתורה?


ת: מקרבים לאי-תורה. אגב פעם הגרי"ד היה נאלץ להתכתב עם אדם כזה, ועשה זאת רק באנגלית. כאשר ביתו הרבנית שאלה אותו למה ,הסביר שבעברית יצטרך לכנותו רב משום דרכי שלום, מה שאינו רוצה כי אינו רב, ובאנגלית הוא יכול לכנותו ראביי. וכן נהג תמיד הגר"מ פיינשטיין לכנות ראביי רפורמי או קונסרבטיבי כראביי ולא כרב.


ש: לסיום, מה הסיבה שגורמת לציבור הדתי לחפש דרכי מילוט מן הדת?


ת: זה פשוט. הוא אינו די מאוהב בשם יתברך. הוא מבולבל על ידי רוח הזמן, וטועה לחשוב שיש סתירה בין החיים לבין דבקות בד'. הוא מחפש חיים אך ניצב בפני "תרי"ג בעיות" שהוא מנסה לעקוף. לכן זאת התרופה העליונה: ללמוד אמונה ומתוך כך "ואתם הדבקים בד' אלהיכם חיים כולכם היום".




המקורות (רשם הרב מרדכי ציון)


החדש לפי מרן הרב קוק (מאמר הראיה 181), רוח הזמן לפי רוח התורה (דברי הרב קעו), טלית לאשה (הרב אריה פרימר והרב דב פרימר. Tradition 32:2), מדרש נעלם על רות (מובא במג"א תרפט סק"ו), מגילה על ידי אשה (מפניני הרב סח), מאמר כל העדה כולם קדושים" (אדר א' תשעד - http://www.theyeshivaworld.com/wp-content/uploads/2014/02/rh.pdf מנין נשים (נפש הרב קמה. מפניני הרב סז-סח), דעת הג"ר צבי שכטר (בעקבי הצאן כא-לז), שופר בבית כנסת מעורב (נפש הרב רלב. דברי הרב קנו-קנז), עזרת נשים (דברי הרב קנו), קמפוס האוניברסיטה (מאמר של הרב אהרן רקפת), הזמנת מחלל שבת (דברי הרב קע), ראביי רפורמי וקונסרבטיבי (בית יצחק מ תשס"ח עמ' 242).