המבזים את הרבנות הראשית

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

ש: כיצד להתיחס להתבטאות הקוראת לרבנות הראשית להסתלק מן הזירה הפוליטית ומאשימה אותה כמזיקה מבחינה לאומית?

ת: איני יודע במה מדובר, אך אין זה משנה, כי יש אופנה שכל אחד יודע את הכל ונותן הוראות לרבנות הראשית מה לעשות ומה לא לעשות. בזיון תלמידי חכמים הוא חטא חמור ביותר, וכל הציבור ששומע את הבזיון ואינו מוחה נענש על כך.בבא מציעא. לכן, הנני הדל והקטן למחות ולהציל את הציבור.

ש: אבל מי שהתבטא כן הוא בעצמו תלמיד חכם?

ת: אז זה יותר חמור. אם המבזה הוא עם הארץ, לא מייחסים לזה חשיבות. אבל אם זה תלמיד חכם, אנשים מדמיינים שיש להתחשב בכך. משל למה הדבר דומה, אם תלמיד חכם חולק על הסנהדרין, יש לו דין זקן ממרא, כי הוא מזיק, ואם עם הארץ חולק, אין לו דין זקן ממרא, כי דבריו הם כצפצוף הזרזיר.

ש: לרבנות הראשית לישראל יש דין סנהדרין?

ת: לא. אין עתה סנהדרין. אך לפי מרן הרב קוק, היא הכנה לסנהדרין. היא הגרעין שממנו יצא השתיל, שממנו יצא העץ של הסנהדרין. לפי רבנו הרב צבי יהודה, הרבנות הראשית היא השופט אשר יהיה בימים ההם, היא התורה במובן הממלכתי. היא המרא דאתרא של העם היושב בציון.

ש: אסור שתהיינה דעות אחרות?

ת: מותר לתלמיד חכם לחשוב כפי דעתו, ואפילו חייב, אך אין זה מתיר לחלוק על הרבנות הראשית ובודאי לא לבזות. לבזות זה לאו דווקא לומר ביטויים של גנאי, אלא אפילו לומר "הני רבנן", כלומר הרבנים האלה, מה הם מועילים לנו, כמבואר בגמרא סנהדרין לגבי מבזה תלמידי חכמים, שיש לו דין אפיקורוס.

ש: אבל הם טוענים שהרבנים הראשיים אינם תלמידי חכמים גדולי הדור?

ת: גם המבזים אינם גדולי הדור. ואף אם היו גדולי הדור, עליהם לקבל את הסמכות של המרא דאתרא. קצת דומה לסיפור בגמרא ראש השנה לב על רבי יהושע שבא אל רבן גמליאל ביום הכיפורים שחל בחשבונו . יש להבין היטב, שצריך "דבּר אחד לדור ואין שני דברים לדור" (סנהדרין ח א. דברים לא כז). "דבר אחד - מנהיג אחד" (רש"י).כמו שיש ראש ממשלה אחד, רמטכ"ל אחד, צריך רבנות ראשית אחת, כדי שלא תהיה אנדרלמוסיה.

ש: ותלמידי חכמים לא מבינים זאת?!

ת: בודאי מבינים ושואפים ומעריכים, ויש להם רק דרישה אחת: "רבנות ראשית – כמוני".אבל יש להיות מציאותי. לא יתכן שבכל דבר, הרבנות הראשית תיישר דעתה כפי כל תלמידי החכמים שבדור. רק אחשורוש היה מלך טיפש שחשב שאפשר לעשות כרצון איש ואיש. אבל אם כל פעם שהרבנות הראשית אינה כפי טעמו של רב מסויים, הוא יחל להטיף לה מוסר ברבים, זה יביא חורבן. הרי אםהרבנים הראשיים אינם תמיד גדולי הדור, אבל ב"ה הם תלמידי חכמים, אנשים יראי שמים, ולא חלילה צדוקים או קראים. לכן צריך קצת שכל וקצת ענווה, לדעת שיש מדרגות, יש רבנות ראשית ויש רבנות לא ראשית.

ש: לגופו של עניין, האם הרבנות הראשית צריכה להתעסק בפוליטיקה?

ת:את זאת היא תחליט בעצמה, אך באופן עקרוני יש לדעת שהתורה עוסקת בפוליטיקה, כלומר הנהגת האומה. לאו דוורא בפרטי עניינים אבל ודאי בקווים ראשים. למשל, התורה אינה עוסקת ברפואה, אבל כן באתיקה רפואית, לא בכלכלה, אבל כן במוסר כלכלי, לא בטכניקה צבאית, אבל כן במצוות מלחמה על הארץ. כך הוא גם בפוליטיקה,היא עוסקת בפילוסופיה פוליטית. אבל בעלי הביקורת שיודעים את הכל, תמיד יהיה מה לומר. אם הרבנים אינם מדברים פוליטיקה, אז הם אומרים: "הם מנותקחם", "הם מרחפים", "הם לא מעורבים", "הם לא נכנסים לעורי הקורה" וכו'. אם הם כן מדברים פוליטיקה, אז הם אומרים: "שהרבנים יעסקו בתורה ולא בפוליטיקה", "שובו למערתכם" וכו'. ד' ירחם על המבזים.

ש: ובסיכום?

ת: מרן הרב קוק ייסד את הרבנות הראשית וגם את ישיבת מרכז הרב, כדי שהן יהיו נשמת התחיה הלאומית. ובאשר לפוליטיקה, רבנו הרב צבי יהודה נשאל: "לגבי רבנים המתערבים בפוליטיקה, האם זה יפה"? השיב: "זה יפה מאוד מצד הרבנים! שעל פי תורה מחויבים להתערב בפוליטיקה. אחרת הם בוגדים. כתוב בתורה 'לא תגורו'". וכן נשאל: "בעקבות דברי הרב נתעורר פולמוס בציבור, ורבים טענו כי רבנים אינם צריכים לעסוק בפוליטיקה"? השיב: "אינני מבקש רשותו של אף אחד. מה שהוא צדק ואמת, אני מחויב להודיע ולפרסם על פי התורה. הפוליטיקה של כלל ישראל היא תורה, היא קדושה" (במערכת הצבורית בעמוד השער).