אל תמכרו נשק למדינות מושחתות

 שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: לפני חצי שנה בערך התקיימה בתל אביב תערוכה של מכירת נשק ישראלי למדינות זרות, ובין השאר היתה שם משלחת דרום-סודאנית. כידוע יש שם רצח עם, האם מותר לנו למכור להם?

ת: בודאי לא.  הלואי יכולנו לעשות סדר על פני כל כדור הארץ כדי שכל המין האנושי יחיה בשלום, כמו שאנחנו מזכירים שלוש פעמים ביום בעלינו לשבח.  לצערנו אינינו יכולים.  זו עבודתו של משיח צדקנו.  אבל אין לעבור לקיצוניות ההפוכה ולעזור בנשק או באמון לוחמים לרוצחים למיניהם.

ש: זה ענין מוסרי או הלכתי?

ת: גם וגם.  וממילא כל דבר לא מוסרי, הוא גם נגד ההלכה.  זו משנה מפורשת: "אין מוכרין להם דובין ואריות  וכל דבר שיש בו נזק לרבים.  אין בונין עמהם בסילקי גרדום איצטדיא ובימה" (עבודה זרה טו א).  בסילקי גרדום ובימה הם מקומות בהם דנים אדם למות, ואיצטדיא הוא מקום בו יש מלחמת שוורים נגד בני אדם (רש"י).  ובגמרא: "אין מוכרין להם לא זיין ולא כלי זיין, ואין משחיזין להן את הזיין, ואין מוכרין להן לא סדן ולא קולרין, ולא כבלים ולא שלשלאות של ברזל" (שם ב).  כל זה נפסק ברמב"ם (הלכות עבודה זרה ט.  הלכות רוצח ושמירת נפש יב).  ובשולחן ערוך (יו"ד קנא).

ש: לפי זה אסור למכור נשק לא רק להם אלא גם לכל הגויים שבעולם ולכל המדינות הזרות?

ת: אם זו מדינה נורמלית שלא מבצעת פשעים נגד האנושות, אלא משתמשת בצורה נורמלית, מותר למכור לה, כדברי המאירי: "שכל אלו, מאחר שאינם בעלי שום דת בעולם, ואינם נכנעים תחת יראת אלהות, אלא שמקטירים לצבא השמים ועובדים את האלילים, אין נזהרין משום עבירה, והרי הם מזיקים בהם".  כלומר עובדי עבודה זרה פראיים.

ש: וזה המצב בדרום סודאן?

ת: כן לצערנו.  יש שם מלחמת אזרחים אכזרית זמן רב.  כל צד רוצח את הצד השני.  אנחנו מוכרים נשק לממשלה.  הלוחמים מטעם הממשלה, אינם מקבלים משכורת.  השכר שלהם הוא כל מה שהם מצליחים לבזוז וכל הנשים שהם חוטפים.  הם מתנפלים על כפר קטן, הורגים את כל הגברים, לוקחים בכח את הנשים ואת הילדות כדי להתחתן איתן, או לשפחות כדי לספק יצרא דעריות, אונסים אותן, גם אונס קבוצתי, וקושרים אותן לעמוד בשמש בין אונס לאונס.  ואשה שמסרבת נהרגת.  זה נורא.  ואנחנו מוכרים להם נשק ומאמנים להם לוחמים?!  אוי ואבוי!

ש: אבל מלחמה היא תמיד אכזרית?  בכל מלחמה רוצחים?

ת: אין זה דומה.  גם גוי אסור לו לרצוח סתם.  זו אחת משבעה מצוות בני נח.  אז איך מותר לו לרצוח במלחמה?  פיקוח נפש.  הגנה עצמית.  הבא להורגך השכם והורגו(עיין בספר לאור ההלכה של הגרש"י זוין בפרק על מלחמה).  אבל לא מעבר לזה.  אין היתר להתנפל על כפר קטן שאינו מאיים עליך כדי להרוג, לבזוז ולשרוף את הבקתאות.  וכן אין היתר לאנוס הנשים ולחטוף את הנשים!

ש: ובמדינות אחרות לא עושים את זה?

ת: גם הן לא צדיקות גדולות, וגם שם זה קורה, וגם זה נורא ואיום.  אבל יש מדרגות ברשעות.  אגב, דרום סודן אינה המדינה היחידה שמבצעת פשעים נגד האנושות ואנו מוכרים לה נשק.  אנו מוכרים ל-130 מדינות, ולצערנו אין בעולם 130 מדינות נורמליות.  לכן בלי לקבל את הרשימה שהיא כמובן חסויה, ברור שאנו מוכרים לעוד מקומות שמבצעים פשעים.  מה שבטוח הוא שבעבר מכרנו לדקטטוריות באמריקה לטינית, לג'נוסייד ברואנדה, לסרבים בבוסניה, לחוף השנהב ליבריה, ועוד ועוד.

ש: אבל גם כל המדינות מוכרות להם, אינינו יכולים להיות צדיק בסדום?

ת: א. אנחנו יכולים ואנו חייבים.  אנו לא סדום.  אנו עם ד'.  ב. זה לא נכון שכל המדינות מוכרות.  סין ורוסיה מוכרים.  ארצות הברית לא מוכרים.

ש: עלינו לקחת דוגמה מארצות הברית?!

ת: בזה כן.  לא בתורה ובמצוות, אבל בזה כן.  יחזקאל הנביא מוכיח אותנו: "וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם לא עשיתם" וגם "וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם עשיתם".  סתירה?  מתרצים חז"ל: "כמתוקנין שבהם לא עשיתם, כמקולקלין שבהם עשיתם" (סנהדרים לט ב).

ש: אבל אנחנו צריכים פרנסה.  אנחנו בעת מלחמה ,אנחנו חייבים ליצר נשק, וצה"ל אינו יכול לרכוש את כל התוצרת של התעשייה הצבאית?

ת: נכון מאוד.  אבל כסף זה לא הכל בחיים.  אשרינו שאנחנו יודעים לייצר נשק מתוחכם שכולם באים לקנות.  2700 יצואנים.  1000 חברות.  400,000 רשיונות.  130 מדינות.  הקץ המגולה!  "ארץ ישראל נותנת פריה בעין יפה" (סנהדרין צז ורש"י).  גם אלו הן פירות הארץ!  קידוש השם!  אבל כאמור, כסף זה לא הכל בחיים.  אם היה יודע כל זאת, העם היושב בציון היה מתקומם.

ש: למה באמת אינו יודע?

ת: כי כל זה חסוי וסמוי מסיבות מדיניות-בטחוניות-אסטרטגיות.  אם זה יוודע ברבים, זה עלול לגרום ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם אותן מדינות להן אנו מוכרים.

ש: אז זה לא רק עניין של כסף, אלא של קשרים מדיניים?

ת: נכון.  אנו מדינה קטנה וחדשה בתוך עולם ערבי עויין של 350 מיליון אויבים וצריכים מספר מירבי של בני ברית.  זו גם סיבת הקשרים עם דרום סודאן, מדינה נוצרית, שהיא בת ברית שלנו, בניגוד לסודאן, שהיא מדינה מוסלמית, בת ברית של איראן.  הכל אמת ויציב ונכון אבל גם לפוליטיקה יש גבול.  צריך להיות מוסרי.  סוף סוף לא רק הכלכלה והבטחון מחזיקים אותנו, אלא גם ומעל הכל המוסריות.  אגב, הנימוק להתיר מכירה לבני ברית כבר נמצא בגמרא שם: "ואידנא דקא מזבנינן"? (=ועכשיו שאנחנו כן מוכרים?) .תשובה: "לפרסאי דמגני עילוון" (=לפרסים ש"נלחמים לשמור העיר ואת יושביה".  רש"י) (ע"ז טז א).  וזה לשון הרמב"ם: "ומותר למכור כלי זיין לחיל של בני מדינה, מפני שהן מגינין על ישראל" (הלכות רוצח יב יג).  וכן "היו ישראל שוכנין בין העובדי כוכבים, וכרתו להן ברית, מותר להן למכור כלי זין לעבדי המלך וגייסותיו, מפני שעושין בהן מלחמה עם צרי המדינה להצילה, ונמצאו מגינין עלינו, שהרי אנו שרויין בתוכם (הלכות ע"ז ט ח).  וכן נפסק בשולחן ערוך (יו"ד קנא ו).  אבל גם כאן בל נגזימה.  אנו נשרוד בע"ה גם בלי למכור נשק לדרום סודאן.

ש: שמעתי שלא מוכרים להם ישירות אלא דרך מתווכים שונים...

ש: זה פלפול.  זה רוצח אותו דבר.  וזה אונס אותו דבר.  גם שכחנו, יש מאה אלף אנשים שגורשו מביתם ומסתובבים בלי בית ובלי כלום, אנשים נשים וטף.

ש: הרב תמיד אומר שאחנו לא מכירים את כל השיקולים הבטחוניים-המדיניים...

ת: נכון מאוד.אך  אנחנו לא נכנסים כאן בפרטים המעשיים של מדיניות מכירת הנשק, אלא מדברים על העיקרון המוסרי-ההלכתי: לא מוכרים נשק לרוצחים סתם ולאנסים.  לאור הכלל הזה, המדינה צריכה לנהל את צעדיה.  והנה ב"ה, עוד מעט בתאריך י' בכסלו, תועלה הצעת חוק לאסור מכירת נשק ומתן סיוע צבאי למדינות המבצעות פשעים נגד האנושות.  נקוה שחוק זה יעבור.

ש: סליחה על השאלה, אבל זה נראה מאבק שמאלני?

ת: אין בזה שום עלבון.  שמאלני אינו מילה נרדפת לטועה או בוגד.  יש לדון כל דבר לגופו של עניין.  ובענייננו אין צורך להיות "שמאלני", "שוחר שלום", "אנטי פאשיסט", "אנטיקולואליסט", כדי להילחם נגד רצח ואונס.  די להיות תלמיד נאמן של אברהם אבינו ושל משה רבינו.

 





--
שלמה אבינר