לישון בלילה

הרב שלמה אבינר



ש: פעמים רבות לומדי תורה מתלבטים מה עדיף: ללמוד בלילה ולקום מאוחר, או ללכת לישון מוקדם ולקום רגיל?

ת: בודאי לישון בלילה. לילה הוא כדי לישון, ויום הוא כדי לעבוד וכדי ללמוד. כך ברא ד' את עולמו.

ש: אך חז"ל אומרים שלא נברא הלילה אלא כדי ללמוד תורה?

ת: בודאי. אבל מדובר בשעות נורמליות של לילה כאשר אדם חוזר מעבודתו בערב, ובמקום לעסוק בהבלים הינו לימוד תורה. אבל אין להפוך את היוצרות ללמוד מאוחר, לא לקום בזמן לתפילה, להירדם בתפילה, ולהיות עייף כל היום.

ש: הרמב"ם כותב שיש לישון שמונה שעות...

ש: לא בדיוק אלא שדי לישון שמונה שעות. הלכות דעות ד ד. כתב הבאר היטב (או"ח א ס"ק ו) שרמז לשמונה השעות הוא הפסוק "ישנתי 'אז' [שמונה בגימטריה], ינוח לי" (איוב ג יג). אך יש אנשים שדי להם בפחות. עיין ערוך השולחן שמזכיר שש שעות.

ש: כיצד אדם יודע?

ת: אין נוסחה מתמטית. זה אישי. ואדם עומד על כך לכמה שעות שינה הוא נצרך על פי ניסויים ותצפיות. שינה בלילה אינה רק תענוג וצורך לשם ערות ביום, אלא צורך בריאותי ממש. חוסר שינה מזיק לבריאות. אבל לכמה שעות שינה אדם זקוק – זה עניין אישי. וזה גם משתנה בגיל.

ש: הגאון מווילנא היה ישן שעתיים ביממה, שלוש פעמים חצי שעה בלילה, ועוד חצי שעה ביום... (עיין הקדמת ביאור הגר"א לשו"ע מבניו).

ת: כן, כן... אבל אתה עוד לא הגאון מווילנא... חינכו גדולי ישראל לישון שעות ספורות. מסופר שהגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור נשאל פעם, הרי הרמב"ם כותב במשנה תורה (הלכות דעות ד ד) שצריך לישון שמונה שעות במשך היממה, מדוע איפוא ישים לילות כימים, וכמעט אינו ישן? והשיב: "אכן יגעתי ונדדתי שינה מעיני הרבה לילות על רמב"ם מוקשה זה, ועדיין לא מצאתי דרך ליישבו..." (החוט המשולש לרב אהרן סורסקי עמ' נז).

ש: אך האם אין זה ענין אישי מתי אדם הולך לישון ומתי הוא קם?

ת: זה גם נכון. ואם מדובר בתלמיד ישיבה, עליו לשאול את הר"מ שלו. אם הוא יכול ללמדו דבר ד' כיצד מתרוממים, הוא גם יכול ללמדו כמה ומתי לישון. ורבנו הרב צבי יהודה דאג לשעות השינה של תלמידי הישיבה. אמנם הוא לא הורה כמה שעות יש לישון, אך הציע לבחורים להתייעץ ולברר כמה צורך בריאותי יש בגילם לישון (עיטורי כהנים גיליון 35). לכן מה שאנו אומרים כאן הוא כללי.

ש: בישיבת וולוז'ין למדו יומם ולילה בשלוש משמרות, והנצי"ב עצמו היה נוכח בכל שלושת במשמרות...

ת: אתה עוד לא הנצי"ב מוולוז'ין...וישיבתנו היא עוד לא ישיבת וולוז'ין... הסדר הנכון הוא ללכת לישון בשעה סבירה ולקום מוקדם לתפילה, ואף ללמוד לפני התפילה. כך כתב רבי יהונתן אייבשיץ: "לולי תורה אין תפילה בכוונה, אשרי איש שעל כל פנים קובע עת לתורה לשמה קודם התפילה ואחר כך יתפלל לד' בכוונה מריעותא דליבא, ואז בלי ספק נפתחו לו שערי תפילה (יערות דבש ח"ב דרוש י'). והשל"ה כתב סוד לחבר את היום ואת הלילה בתורה ובתפילה (משנה ברורה א סק"ב).

ש: אם כן למה אנו רואים בישיבות תלמידים שהולכים לישון מאוחר וקמים מאוחר?

ת: זאת קושיא?! מקשים מן התורה על המציאות ולא מן המציאות על התורה. סיפר הג"ר גבריאל יוסף בהספדו על הגרא"מ שך, שכאשר שאל אותו מה ללמוד בלילה, השיב במתק לשונו: "בלילה ישנים", וחזר על זה כמה פעמים. ורק כאשר הסביר לו שכוונתו לסדר השלישי של הערב, אז נתן לו הדרכה (לילות כימים פרק ס). בכלל מסופר שהחפץ חיים אמר: "שמע בני, לא לישון ולא לאכול ורק להתמיד בלימודים יותר מדי, זה מעשה שטן הרוצה לגמור אותנו לגמרי" (מאיר עיני ישראל חלק ה).

ש: מעשה שטן?! עד כדי כך!

ת: החפץ חיים בעצמו הסביר שהשטן תוקף משני הכיוונים, כמו שאומרים בתפילה "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו". מלפנינו: באמירה ישירה, אל תקיים מצוות. מאחרינו: ברמיה, למד הרבה, אל תישן. וכך יחלש ויחלה (לילות כימים שם). והחפץ חיים היה מקפיד שילכו הבחורים לישון את שינת הלילה, וכיבה בעצמו את הנרות בבית המדרש של ראדין בחצות הלילה (מגד גבעות עולם מהרב מיכל זלמן שורקין ח"א עמ' כו). גם החזון איש אמר על אלו שלמדו מאוחר בלילה: "גם ליצר הרע יש מתמידים" (לילות כימים שם).

ש: ובסיכום?

ת: במסילת ישרים כתוב שאדם נמצא במלחמה פנים ואחור (פרק א): פחות מידי לימוד ביום, יותר מידי לימוד בלילה. ועל זה אמר קהלת (ז טז): אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם.