עתה נבין את הבידוד שבכלא

הרב שלמה אבינר

 

עתה שאנו נמצאים בבידוד, חצי בידוד או רבע בידוד, נבין לגורלם הנמצאים בבית הסוהר, בין שהם בתא בידוד, בצינוק, בין שהם במרחב הרגיל שבכלא.  כמובן, הם לא נכלאו לשוא, הם בצעו עבירות חמורות, כגון עברייני צוארון לבן או נהגים שגרמו למות, ועבירות חמורות יותר כגון רצח, אונס, סמים.  לכן מגיע להם עונש קשה.

אך גם הדבר הנכון ביותר, הקיצוניות מזיקתו.  יש אומרים שבארצנו הענישה הזאת היא בן החמורות בעולם, ולעומתם יש טוענים שאין ברירה, האסירים הם פושעים מסוכנים, חייבים להגן על החברה, חייבים להרתיע.

ודאי בית סוהר הוא מקום של סבל גדול.  האסיר סובל מעצם הכלא, ובנוסף לכך סובל פעמים מחלק מהסוהרים וחלק מהאסירים, הוא חי בפחד מתמיד.  יש שם מנגנוני שליטה ופריבילגיות.  לא רק חרות האדם נשללת, אלא גם כבוד האדם וצלם אלהים שבאדם. שלא לדבר על אמהות, הנפרדות מילדיהן, והאמהיות נשללת.

ושלא לדבר על הנכלאים בתאי הבידוד שהם כלא בתוך כלא, שאמנם הנימוק הוא להגן מפניהם על שאר אסירים, או להגן עליהם מפני שאר אסירים. ובכל זאת הדו"ח של משרד המשפטים מטעם הסנגוריה הציבורית משנת תשע"ב, נקרא "מופרדים מזכויותיהם", ויש שם ביקורת.

אך גם על בית סוהר "רגיל", יש מקום לביקורת.

יש מציינים את ההבדל בין בתי סוהר באמריקה ואירופה. באמריקה זה עונש והרתעה ללא תקות שיקום, לכן היחס מאוד נוקשה.  באירופה המגמה היא טיפול גם מחוץ לכלא וגם בתוכו, והעיקר הוא חיי דמויי קהילה.  בארץ, זה באמצע – מגמת ענישה עם שילוב טיפולי.

קשה ללמוד מן התורה, כי בתורה אין בית סוהר אלא משמר ביניים עד שיתברר מה העונש (במדבר טו) ולעומת זאת יש עונשים אחרים.

מוסר המאמר: בית סוהר זה סוג של גיהנם.  לכן, אל תעשה עבירות, שלא תגיע לשם. עזור לחבריך שלא יגיעו לשם. וחבריך שיצאו משם, עזור להם שלא יחזרו.