העיקר, הבריאות

הרב שלמה אבינר

 

העיקר, הבריאות!  כמובן, זה רק חצי נכון.  מצד אחד, בודאי יש להקפיד על בריאות, והרמב"ם כתב בהלכות דעות פרק ג' שמי שמנהל אורח חיים לא בריא, נמשל לכלב ולחמור.  וקל וחומר בימינו, יש לציית בקפדנות לכל הוראות הרופאים.  אך הרמב"ם גם אומר שלא די בכך, הכל תלוי מה מטרת אותה בריאות, האם רק הנאה אישית או כח לעבוד את ד'.

אבל מהי בריאות?  ארגון הבריאות העולמי הגדיר בשנת תש"ו: "בריאות היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת, ולא רק היעדר מחלה".  כמובן, אין זה לגמרי נכון, כי על פי הגדרה זו, כולנו כמעט תמיד לא בריאים.  תמיד יש איזו תקלה, איזה כאב, איזה דאגה, איזו חרדה.  אלא, יש לראות הכל בפרופורציה, בפרספקטיבה.  תמיד יש איזו בעיה, אבל לא נורא.

יש אמירה מפורסמת של ד"ר קנוק, ברומן של ז'ול רומאן, Jules Romains: "כל בריא הוא חולה בלתי מודע".  כמובן זה לא לגמרי נכון.  אין לשכנע באורח מלאכותי את האנשים שיש להם בעיות בריאותיות.  בהחלט יש לעמוד על המשמר, אך לא להכניס לפניקה.

הוא עוד אמר: "הבריאות הוא מצב לא יציב, שאינו מבשר טובות".  כמובן, גם זה לא לגמרי נכון.  זה אמנם נכון שכל מי שאינו חולה, יכול כל רגע לחלות, אלא אם כן תהיה לו תאונה שתקפח את חייו.  אין בריאות מוחלטת, אין בריאות סופית.  אלא יש מאבק נגד המחלה, נגד המות, נגד השחיקה.  זאת הבריאות.  היא לא רק העדר מחלות, כי יתכן שיש לאדם בעיה בריאותית, אלא היא  הכח להילחם נגדן.  בעצם, כך הם כל החיים: נצחון מתמשך, נצחון מתמיד.

הבריאות היא הכח להילחם נגד המחלה.  כח זה אמנם מוגבל, הוא לא אין סופי, אבל הוא אחד הדברים היקרים שיש לנו.  כי בלי בריאות, אי אפשר לעשות בחיים את הדברים הכי חשובים.

הבריאות היא מאבק, היא עוצמה, היא גבורה, היא עבודת ד'.