אל תהיה פופלרי

הרב שלמה אבינר

 

אל תהיה פופולרי.  אם תרצה להיות פופולרי, תיבלע בזולת, וכבר לא תהיה עצמך. להיות  לא-פופלרי, או לא   להיות.  לא כתוב בתורה: ויאמר ד' אל משה לאמר: היה פופולרי.  משה רבנו לא היה פופלרי.  רצו לסקול אותו.  הוא לא נעזר ביועץ דעת קהל שיודיענו מה העם רוצה לשמוע.  הוא אמר את האמת!  הוא אמר מה שחייבים לומר.

אברהם אבינו לא היה פופולרי.  הוא היה אמיתי.  לכן זרקו אותו לכבשן האש.  ולכן הוא נקרא עיברי: כל העולם מעבר אחד והוא מהעבר השני.  ואחרי שנים ודורות, הוא ניצח.  גם משה רבנו ניצח.  האמת תורה דרכה.

בטוח שכאשר ישעיהו הנביא אמר: "אוי גוי חוטא, עם כבד עוון, זרע מרעים, בנים משחיתים", הוא לא היה פופולרי.  נביאי השקר היו פופולריים.  הם אמרו שהכל בסדר, שיש להכיל, שיש להבין, שיש להתחשב, ושיהיה שלום.  כמובן, ישעיהו אהב את עם ישראל, הרי אמר: "ציון במשפט תיפדה".  אבל "אם אשר יאהב, יוכיח".

ודאי תאמרו: כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע – תודה,  שאלה  זו היתה צפויה.  ועליה, יש שתי תשובות.  ראשית, חכמים לא היו כאלה נאיביים לחשוב שאם מוכיחים אדם, מיד תחול מהפכה.  הם ידעו שזה תהליך עמוק וארוך.  אלא מרן הרב קוק מסביר בעין איה שבת בסוגיית התוכחה, שדבר הנשמע אין הכוונה שמיד אדם מתיישר, אלא שלפי מצבו השכלי והמוסרי, הוא מסוגל להבין מה שאומרים לו.  ואם יחזרו על דברים מאות פעמים, סופם לחדור פנימה.

שנית, רבותינו הסבירו שהכלל הזה של דבר הנשמע, נאמר כאשר מדברים אל יחיד, אך כאשר אדם מוכיח את הרבים בשער, בודאי אי אפשר שכל מילה תהיה נשמעת לכל אחד, שהרי אנשים כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות.  לכן, הוא מכוון לחלק של השומעים, פעם לחלק זה, פעם לחלק זה.  ולפעמים, הוא מדבר בבת אחת בארבע שפות שונות, כנגד ארבעה סוגי אוזניים.

ואולי תאמרו: על תלמיד חכם להיות אהוב, נחמד, סימפטי, מכיל, מחייך, ועוד מילים נרדפות.  אך מה נעשה וחכמינו בגמרא לא סברו כן, אלא למדונו שאם יש תלמיד חכם שאהוב על כולם, זה מפני שאינו מוכיח אותם בדיני שמים.

לכן, אנא אל תהיה עבד לקהל.  אל תהיה רודף כבוד, אל תמחוק את עצמך.

מידי פעם אדם אומר לי: מה שכתבת לא מצא חן בעיניי!  למה כתבת!  אז אני משיב לו באהבה: ידידי היקר, אינך יחיד על פני כדור הארץ.  יש עוד אנשים.  גם הם בני אדם.  מה שלא מתאים לך, כן מתאים להם.  אז אם אתה נפגש בדברים שאינך מתחבר איתם, דע לך שלא נכתבו עבורך, אלא עבור אנשים אחרים.

וכבר כתב הרמב"ם בפתיחתו למורה נבוכים: אם מתוך עשרת אלפים אנשים, דבריי יתאימו לאדם אחד בלבד, אז בשבילו כתבתי.

ועוד כתב שם הרמב"ם: ואם לא ימצא הקורא בכל ספרי דבר אחד שיועילהו, יחשבהו כאילו לא חובר.

אני הדל מעדיף תלמיד חכם שאומר את האמת שלו, גם אם היא לא מוצאת חן בעיניי.  אבל מול אחד שמחניף, קשה לי, קשה לי.

זה הכלל, לאהוב את כולם, אבל לא להתחנף לכולם.

לפעמים קורה שתלמיד חכם שאומר אמת וחוטף עלבונות.  אז אני מתקשר אליו ואומר לו: אני מאוכזב מכבודו, הרי רבותינו אמרו, ומובא ברמב"ם, שתלמיד חכם שמתמנה על הציבור, זה על מנת שיהיו מקללים אותו, ויהיו סוקלים אותו.  ואת כבודו, רק מקללים ולא סוקלים...  פעם, אחד ענה לי: אשתדל לעשות יותר טוב בפעם הבאה...