אל תשליכנו לעת קורונה

הרב שלמה אבינר

 

חלק גדול מהמתים מקורונה מתגוררים בבתי אבות.  וזאת למה?  כי הם צמודים, כי הם זקנים, כי הם חולים.  ועוד סיבה: הרבה בתי אבות מוזנחים.  ברור שלא כולם מוזנחים, אבל חלק כן בצורה נוראה, וכמובן לא רק בשעת קורונה, אלא כל השנה.  וברור שמשרד הבריאות מבצע ביקורים, וביקורות, ובתי אבות נסגרים, ועובדים נאסרים, אך עדיין המצב נורא ואיום.  ובכלל, אפשר להבין שאם בתי אבות נסגרים ועובדים נאסרים, סימן שהמצב איום ונורא.

איפה "והדרת פני זקן"?!  איפה "וכבד את אביך ואת אמך"?!  איפה "אל תשליכני לעת זקנה"?!  איפה משרד הבריאות?  איפה מדינת ישראל?  איפה עם ישראל?

מה זאת אומרת שמכים זקנים, - גם כאב, גם פגיעה בכבוד.

מה זאת אומרת שקושרים אותם שעות לכסא, שעות למיטה, בצורה אכזרית, על אף פצעי לחץ.

מה זאת אומרת שמשאירים אותם בחיתולים רטובים, במשך שעות, עד שעל הבגדים ספוגים.

מה זאת אומרת!!

מה שמתו רבים בימי קורונה, לא זו הסיבה לדאוג לבתי אבות, אלא סימן של המצב האכזרי שם.

כמובן יש גם הרבה אחיות רחמניות, מטפלות מסורות, כל הכבוד להן, ד' ישלם שכרם, אנו מורידים את כובענו בפניהן.

אבל יש גם אנשי צוות אכזריים, חסרי סבלנות באופן קיצוני.  אז מה הם עושים שם?  כי לא מצאו עבודה אחרת.

אז בינתיים מתאכזרים לזקן עיוור, לזקנה קטועת רגל.  אוי לנו שעינינו רואות.  אוי לנו על כל תחקירים שצלמו ותיעדו.  אוי לנו על כל העובדים הנאמנים שדיווחו, ולעיתים בגלל זה פוטרו.

ולמה יש מצב כל כך נורא?  כי אין די תקציבי מדינה.  אז בשביל מה כל אלה שלמו מיסים, אז בשביל מה אנו משלמים מיסים?  בשביל עשירים?  בשביל בילויים?  או גם בשביל מסכנים.  פנו ופנו ופנו רבות בענין זה.  התקבלה תשובה בנימוס רב ובכבוד רב: אנו מטפלים, אנו נטפל.  אך בינתיים, הזקנים והזקנות סופגים שם שמות גנאי ועלבונות: מסריחה!  מטונפת!

איני מבין!

ולמה בניהם ובנותיהם מסכימים?  קודם כל, לא לכל הזקנים יש בנים ובנות ומשפחות.  שנית, לא כל הבנים ולא כל הבנות עשירים ויכולים לשלם עבור בית אבות יפה, מהודר, מטופל, עם אחות פרטית לכל אחד, כי זה עולה לכל חודש אלפים ועשרות אלפים.

לכן, אחרי הקורונה, ואפילו בזמן קורונה, נקדים אל תשליכנו לעת זקנה.  ואולי בזכות זה ,ד' ירחם עלינו ויצילנו מקורונה.