שמונה סיבות לא לנסוע לפולין

הרב שלמה אבינר

 

א', איסור יציאה מן הארץ.  לפי הרמב"ם מותר לצאת רק ללמוד תורה או לישא אשה.  לפי התוספות גם עבור מצוה אחרת.  אך ביקור במחנה השמדה אינו מוגדר בשום מקום כמצוה.

ב', ניצולי שואה.  מי שבאמת איכפת לו מהשואה, עדיף שיתן כסף זה לעשרות אלפי ניצולי שואה, שעלו לארץ לא ישירות ממחנות השמדה, והם במצוקה כלכלית נוראה, ומתלבטים בין מזון, חימום או תרופות.

ג', שחזור.  אותם מחנות השמדה שמבקרים אינם אוריגינליים, שהרי הוחרבו על ידי בעלות הברית, אלא שחזורים.

ד', חוויה עוברת.  החוויה שבביקור חולפת אחרי כמה שבועות, ככל חוויה.

ה', רק לעשירים.  הנסיעה הזאת עולה כסף רב, כך שרק תלמידים עשירים יכולים להרשות לעצמם, ולא יתכן שבית ספר יארגן פעילות רק לעשירים ולא לעניים.

ו', שותפים לרצח.  הפולנים היו שותפים פסיביים לאותה השמדה, לא עשו מאומה כדי למנוע.  רצחו יהודים שברחו מהמחנות, שדדו בתים של יהודים ועד היום מתנהלים משפטים עליהם, עשו פוגרומים ליהודים שחזרו ממחנות השמדה.

ז', יד ושם.  אפשר ללמוד היטב על השואה בלי לנסוע לפולין, ביד ושם, בלוחמי הגטאות ועוד מקומות.

ח', מליונים.  כל שנה משלמים מליונים לאותם נסיעות, ועם הכסף הזה אפשר לבנות מחלקות חדשות בבתי חולים.