שו"ת מפלגת נועם

הרב שלמה אבינר

 

 

ש: למה צריך מפלגה דתית-לאומית נוספת?  למה להתפלג?  האם לא עדיף להתאחד? 

ת: לא המפלגות מנהלות את המדינה אלא העם.  לכן הן צריכות לייצג את העם.  לצערנו המפלגה הדתית-הלאומית העכשווית אינה מייצגת חלק גדול מאותו ציבור. 

ש: מה חסר?

ת: האידיאל של המזרחי היה: "בנין האומה בארצה על פי תורתה".  לצערנו, זה נחלש במשך השנים.  יש בנו צמא לפוליטיקה של אמת עליונה.

ש: האמנם הרבה אנשים מתפקדים לנועם?

ת: כן.  זה כמעיין המתגבר.  התפקדות היא הצהרת רצינות.  בערך, כנגד מתפקד אחד, יש עוד ארבעה אזרחים שמזדהים ויצביעו בעד בבוא הזמן.  לכן סביר שתיכנס  לכנסת הבאה.  בעם, רבים שבעי רצון מנועם.

ש: האם נועם חותרת להנהגת המדינה?

ת: לא.  עוד לא הגיע הזמן.  אלא להילחם כדי שזו תהיה מדינה יהודית נורמלית: יהודי שהוא יהודי, משפחה שהיא משפחה, צבא שהוא צבא – כלומר לוחם, מדינה יהודית ולא של ערבוב עמים.

ש: ואולי די בתנועה חינוכית ואין צורך במפלגה?

ת: ודאי שהעיקר הוא התנועה החינוכית.  אבל במדינה, יש צורך במפלגות שיבצעו את הרעיונות למעשה.

ש: ביחס לנועם, יש שמציינים הדגשת השלילה?

ת: אכן.  זה עוול.  נועם מדבר 99% חיוב ו-1% שלילה.  זאת ההדרכה של רבנו הרב צבי יהודה: להרבות בחיוב ולמעט בשלילה.  אבל יש גם צורך בקצת שלילה.  ב"ה, לא כולם מפונקים, אלא רבים מסוגלים לשמוע שלילה.

ש: האם לנועם אין שאיפה גבוהה מדי, מעל ראשי העם?

ת: יש להבדיל בין השאיפה שצריכה להיות עליונה לבין הדרישה המיידית שצריכה להיות מותאמת למדרגת עמנו, - כלומר נורמליות.  גם שבת נורמלית ורבנות ראשית עם סמכות נורמלית.

ש: האם רבנות ראשית ושבת אינן דרישות גבוהות מידי?

ת: ודאי לא.  כמו שעיר צריכה רב, כך מדינה צריכה רב.  כמובן לא רבנות ראשית שמשתלטת אלא שמרוממת ומגביהה את האומה כלפי מעלה, כדברי מרן הרב קוק (מאמרי הראיה 457), וכן שבת אמיתית, יום מנוחה וקדושה.  אנו לא מסתכלים על עמנו בעין רעה, בפסימיות, ביאוש, אלא באופטימיות, דנים אותו לכף זכות, שהוא מסוגל להתרומם וכך חושק בעומק הוויתו.

ש: האם העם במצב טוב או במצב רע?

ת: במצב מורכב.  יש קידוש השם ויש חילול השם.  למשל המדינה, הצבא, הם קידוש השם. המשפט והחינוך הם חילול השם.  במצב מורכב כזה, לימדנו רבנו הרב צבי יהודה: גדול קידוש השם מחילול השם.  אך כמובן, זו לא אמירה של פשרנות, אלא של סבלנות.  מה שצריך תיקון, יש לתקן בחריצות ובמרץ.  כל אשר דיבר ד' נעשה ונשמע.  גם אם הרע הוא מיעוט, הוא עדיין רע, ויש לקרוא לו רע, אלא אדרבה לתקן אותו, בעזרת ריבוי האור.