שו"ת משלוח מנות

הרב שלמה אבינר


 

ש: מה טעם מצות משלוח מנות?

ת: לפי תרומת הדשן כדי לספק לכל משפחה בישראל שפע מזון עבור סעודת פורים.  לפי מנות הלוי, כדי להרבות אהבה ואחוה ושלום ורעות (פסקי תשובות תרצה ט).

ש: מה יהיה הדין אם המקבל ויתר על משלוח מנות,  הודה ולא רצה לקבל?

ת: לפי הטעם שזה לספק סעודה, לא יצא ידי חובה, לפי הטעם שזה להרבות אהבה, יצא (שם).

ש: אם שולח בעילום שם יוצא ידי חובה?

ת: לפי הטעם שזה בשביל הסעודה, יצא, ולפי הטעם שזה בשביל אהבה, לא יצא (שם).

ש: ולהיפך, מה יהיה אם בני הבית שולחים ללא ידיעתו של השולח?

ת: כנ"ל (שם).

ש: האם יש להקדים מתנות לאביונים למשלוח מנות או להיפך?

ת: מחלוקת.  יש אומרים להקדים משלוח מנות לפי סדר הפסוק "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".  ויש אומרים להקדים מתנות לאביונים כי זו המצוה העיקרית של היום כדברי הרמב"ם (פסקי תשובות תרצד א.  רמב"ם: "מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ומשלוח מנות לרעיו שאין שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים").

וכל זה, אם שניהם לפניו, או שניהם אינם לפניו ועליו לחפש, אבל אם רק אחד נמצא, אז יתן לו, כי אין מעבירים על המצוות (פס"ת שם).

ש: מותר לאכול לפני קיום משלוח מנות?

ת: אכן, יש שהקפידו על כך, כמו לפני כל מצוה, אך מן הדין מותר, כלשון הפסוק "ימי משתה ושמחה... משלוח מנות" (שם).

ש: אפשר לשלוח מנות מפירות שביעית?

ת: לא, כי משלוח מנות הוא חובה, ואסור לסחור בפירות שביעית,  וכן  לפרוע חובו בעזרתם.  עצה גדולה וכללית יש, שיהיה משלוח מנות אחד כדת וכדין לפי כל ההלכות, ואת השאר יכול להוסיף כאוות נפשו הטהורה, איך שירצה (פס"ת תרצה י).

ש: האם לפי זה אני יוצא ידי חובת משלוח מנות למי שעשה  לי טובה  ואני שולח לו בזה שכרו?

ת: לא. כנ"ל (שם).

ש: ואם יש מנהג קבוע להחזיר משלוח מנות למי ששלח, האם זה ייחשב חובה ולכן לא יוצא?

ת: כך יש אומרים (שם).

ש: אפשר מכספי מעשר כספים?

ת: לא.  כי מעשר כספים הוא לעניים.  ואף אם שולח משלוח מנות לעני, גם אי אפשר, כי מעשר הוא חובה ממילא.  אבל אם שולח לעני מעבר למינימום שחייבים, אז אפשר שתוספת תהיה ממעשר כספים, וכן אם שולח לעניים נוספים (פס"ת תרצד ז).

ש: האם אפשר לשלוח לאביו או לרבו שהרי כתוב איש לרעהו, והוא למעלה מדרגת רעהו?

ת: יכול.  ואדרבה יש בזה יותר מצוה, וגם הם בכל זאת נקראים רעהו (פס"ת תרצה יא 54).

ש: האם מותר לשלוח מנות לאדם שלא יברך, או יש בזה משום לפני עוור?

ת: מותר.  א. כי אולי יברך או ישלח למישהו אחר, ובספק אין לפני עוור.  ב. כי האכילה אינה מיידית.  ג. כי זה אולי דומה למצות צדקה שמותר לתת מזון לעני שלא יברך (ועיין פס"ת תרצה יא).

ש: האם אדם שאינו אוהב נקרא רעהו ואני יכול לשלוח לו?

ת: כן.  אדרבה, זה יביא שלום ורעות, וממילא אסור לשנוא (עיין שם).

ש: השולח לאדם ישן, האם יצא ידי חובה שהרי  הישן לא עשה פעולת קנין, אז אין זה נקרא שקיבל?

ת: כן.  זכים לאדם שלא בפניו (עיין שם).

ש: ולשיכור באופן עמוק?

ת: כנ"ל (שם).

ש: אם כך, מה יהיה הדין, אם שולח לחברו שאינו בבית?

ת: תלוי אם יחזור לפני סוף פורים.  וכן השיכור והישן.  אבל אם אשתו או בניו קיבלו עבורו, יצא.  וכן אם הודיע לו בטלפון (שם).

ש: שתי מנות יכולות להיות מאותו סוג, כגון שתי עוגות זהות, או לא, כי כתוב משלוח מנות?

ת: מחלוקת.  אבל אפשר אותו סוג אוכל, אם הוא בטעמים שונים (פס"ת תרצד יב).

ש: האם חייב לשלוח שתי מנות ביחד או אפשר בזה אחר זה?

ת: כך יש אומרים שצריך ביחד כי כתוב משלוח מנות, ולא כתוב משלוח שתי מנות, ויש אומרים שאין זה משנה.  אבל גם לדעתם תהיה שאלה, אם שלח מנה אחת ואכל אותה ואז שלח את השניה (שם יג).

ש: שתי מנות בכלי אחד נחשבות עדיין כשתי מנות?

ת: יש מחמירים בזה, אך למעשה אין בעיה.

ש: ולהיפך, השולח מנות קטנות כגון סוכריות קטנות שאין בהן שיעור משלוח מנות, בכלי אחד, האם הכלי מצרפן?

ת: זה כן (שם).

ש: זה נכון שכדי לצאת ידי חובת משלוח מנות, די בכך שיקבל?

ת: זה חידוש גדול.  כתוב בגמרא שאביי בר אבין ורב חנינא בר אבין היו מחליפים סעודותיהם (מגילה ז ב) ורש"י הסביר: "זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו ובשנה סועד חברו עמו", והסביר הב"ח שכיוון שזה מרבה אהבה ואחוה ושלום ורעות, אז שניהם יוצאים ידי חובה.  אבל זה חידוש גדול (פס"ת שם יד).

ש: האם אשה חייבת במשלוח מנות?

ת: ודאי ותשלח לחברה שלה.  אבל בעלה יכול להודיע לה שהוא שולח בשביל שניהם, כגון ששולח ארבע מנות למשפחה, בשמו ובשם אשתו (שם טו).

ש: ילדים גם חייבים?

ת: אם הם מעל גיל בר מצוה, ודאי חייבים, ואם אין להם כסף משלהם לקנות משלוח מנות, אז אביהם יתן להם.  וגם מתחת לגיל בר מצוה, הרי יש לחנכם, ככל מצוה (שם).

ש: אם אני שולח לקטן, אני יוצא ידי חובה?

ת: לא (שם).  אך כאמור, זה יכול להיות בנוסף למשלוח מנות כדין.

ש: במשלוח מנות חייב להיות שליח או אני יכול להביאו בעצמי?

ת: אתה יכול להביא בעצמך, ואין פירוש הביטוי משלוח שצריך דווקא שליח.  אדרבה יש אומרים גם בזה "מצוה בו יותר מבשלוחו" (שם טז).

ש: אבל אפשר על ידי שליח?

ת: כן.  שלוחו של אדם כמותו.  השליח גם יכול להיות קטן או גוי, אך לא לגבי כל אחד אומרים "חזקה שליח עושה שליחותו", לכן יש לוודא שהגיע.

ש: האם אפשר לקיים משלוח מנות לא במזון אלא ספרים, בגדים וכדומה?

ת: לפי הטעם שזה לאפשר סעודה טובה, אי אפשר.  לפי הטעם שזה להרבות אהבה, אפשר. לכן למעשה אי אפשר.  אבל אפשר להוסיף לשני המאכלים, גם דברים אחרים.  וכן אם נתן משלוח מנות אחד כהלכה, יכול לשלוח משלוחי מנות אחרים מכל מיני דברים (שם יז).

ש: האם סיגריות נחשבות למזון, כי העשן נכנס לגוף, וכן נחשבות לאוכל נפש ביום טוב?

ת: אין מה לדון, הרי זה אסור כל הזמן בגלל הסכנה (ועיין שם יז).

ש: מה השיעור המזערי של המנות?  הולכים על פי הנותן או על פי המקבל?

ת: לפי טעם של סעודה, הולכים על פי המקבל, שאצלו זה נחשב סעודה חשובה אם הוא עשיר.  לפי הטעם של ריבוי אהבה, הולכים על פי הנותן, שאם הוא עשיר אז גם מנה חשובה מגלה אהבה, ואם הוא עני, אז גם מתנה פשוטה.  לכן, למעשה יש צורך להחמיר בשני הכיוונים (שם יח).

ש: האם אפשר שאותה מתנה לעני תהיה גם משלוח מנות וגם מתנות לאביונים?

ת: לא.  אין עושים מצוות חבילות חבילות.  צריך שלושה אנשים (שם יט).

ש: אם אני שולח מזון כשר, אבל בהכשר אחר מההכשר שהמקבל אוכל ממנו, כך שלא יאכל, אני יוצא ידי חובה?

ת: כן.  כיון שסוף סוף זה כשר, אלא הוא מחמיר (שם כ).

ש: ואם זה מזון לא בריא עבורו כך שלא יאכל?

ת: יוצא ידי חובה, כי סוף סוף זה מזון, ויוכל לכבד בני ביתו.

ש: שולח חלבי למי שאכל בשרי?

ת: כנ"ל לבני ביתו ואורחיו (שם).

ש: אפשר לשלוח לפני פורים ויגיע בפורים?

ת: מחלוקת.  לפי הטעם שישמש לסעודה, יצא.  לפי הטעם של גילוי אהבה לא יצא, כי גילה אהבה יום לפי כן. לכן ישלח בו ביום (שם.  ועיין תרצד ח).

ש: יש ילדים ללא חברים ואף אחד לא שולח להם, ויש ילדים עם חברים רבים שמקבלים הרבה.  מי שלא מקבל מאוד מתוסכל.  מה לעשות?

ת: הגרלה של חלוקה כדי שכל ילד יקבל לפחות משלוח מנות אחד גדול.  וכן לגבי מבוגרים.