מדעי המוח ובחירה חופשית

הרב שלמה אבינר

 

שאלה: מדעי המוח Neuroscience שמתפתחים במהירות גדולה, עוסקים בחקר מערכת העצבים, תבניתה ותפקודה, מן הרמה המולקולרית עד המוח כולו.  מתוך כך, יש אנשי מדע העוסקים במקצוע זה, אפילו דתיים, שבאים לשלול את הבחירה החופשית, שהרי הכל נקבע על פי מנגנונים מוחיים, שנשלטים על ידי חוקים, אם כן יש כאן הכרח של סיבתיות.

תשובה: זו שאלה ישנה, לובשת צורה ופושטת צורה.  ודאי שיש סיבתיות, אך אין דטרמיניזם Determinism, כלומר שהכל נקבע מראש.

כל דור ודור, יש המנסים לבטל את הבחירה החופשית בגלל מנגנונים סיבתיים שונים: ד' מחליט, האלים מחליטים, הכוכבים מחליטים, הפסיכולוגיה מחליטה, וכן הלאה.  אין זה נכון.  אמנם הם משפיעים, אך אינם קובעים.  הרמב"ם כותב על שוללי הבחירה החופשית, הם "טיפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל" (הלכות תשובה ה, ב).

כאשר אנשי המדע גולשים לתחום מוסרי-רוחני, הם נכנסים בנושא לא להם.  גם אם הם מנחתים את התהליך והמנגנון של ההחלטה האנושית, אין זאת אומרת שהם מבינים את מהותה של החלטה, או של רגש, או של רצון.  משל למה הדבר דומה, אמר הפילוסוף הצרפתי פול ואלרי Paul Valery: המבין תפקוד של דינמו, לא בהכרח מבין את מהות החשמל ושל תהליך האינדוקציה.  כך מדעי המוח רק מבררים לנו את מכניזם המחשבה וההחלטה, אך אינם יודעים את מהותם.

אלא אם כן, גם יתעקשו לחשוב שרק החומר קיים בעולם ולא הרוח, שזהו מוניזם Monism, שיש רק דבר אחד, רדוקציוניזם, כגון Biological Reductionism, הסובר שהאדם אינו אלא נירונים, ואין אדם, אין פסיכולוגיה, אין סוציולוגיה, וקל וחומר שאין רוח, אין מוסר ואין רוחניות.  בזמנו, הפילוסיף דיקרט Descartes טען שבהמה אינה אלא סוג של אוטומט מכני Automaton.  עתה טוענים דבר דומה לגבי האדם.

אבל צריך קצת ענווה.  מדעי המוח עוד לא כבשו את הכל.  הם עוד לא מיצו את המצבים הנפשיים.  כמובן שהם מאוד חשובים.  אך עליהם להיזהר מהכשל הלוגי של הטיעון כולל הנחה, - או הנחה טעונת הוכחה, - הדורש מעצמו הוכחה.  זה טיעון מעגלי, בלטינית Petitio Principii.  ודאי שמדעי המוח עוזרים להבין את האדם, אך הם לא נוגעים למימד המוסרי, החברתי, האחריות, הבחירה החופשי. 

הדטרמינזם המטריאליסטי, הטוען שאין שום דבר מלבד חומר, חוצה קו, ושוגה בטיעון מעגלי, שלשיטתו אין לחומר שום קשר עם דבר שאינו חומרי.  אז אין בחירה חופשית, וגם אין אלהים.

זה הכלל, אי אפשר להדביק יחד אמונה ומדע.  ודאי שיש פתח ביניהם, יחסי גומלים, אבל לא זהות.  אותם אנשי מדע הם מאוד חשובים, אך ההשלכות הפילוסופיות-המוסריות שלהם אינן נכונות.

ואנו תלמידי משה רבנו, יודעים שיש אלהים ושיש נשמה אלהית.