אסור לדון על עסקת המאה

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: ממילא שנינו לא נקבע אם תהיה עסקת המאה או לא, אז אולי בכל זאת עדיף שנהיה מעורבים כמה שאפשר, כדי שנרוויח יותר?

ת: אין מה לדון!  ארץ ישראל אינה ניתנת לחלוקה, היא לא עסק,  היא חיינו, ארץ חיינו.  חיים לא מחלקים!  כמו שלא יתכן ששני אנשים יגידו לאשה אחת: הרי את מקודשת לשנינו. חצייך מקודשת לי.

ש: בודאי אסור לחלק, אך השאלה היא למה לא לדון?

ת: כי לא דנים אם לחיות או לא, לא דנים אם להתאבד או לא.  הנה שיחה בין שני אנשים בנושא דומה:

-          אתה מוזמן הערב להרצאה למה לא להתאבד.

-          לא.  איני בא.

-          למה?  החלטת להתאבד?!

-          חלילה!

-          והאם אתה יודע למה אינך רוצה להתאבד?

-          אין לי צורך לדון בזה!

-          אז אתה סתם חי, בלי לדון למה?

-          כן.  כי איני חולה נפש, ואני אוהב את החיים.

ש: טוב.  אין לנו צורך לדון.  אך אם לא יועיל, לא יזיק.

ת: כן יזיק.  לא דנים על בגידה.  אדם לא יגיד לאשתו: ודאי, איני רוצה לבגוד בך, רק לדון בנושא...  עצם הדיון מרגיל מחשבתו של האדם, שדבר זה יתכן.  המחשבות אינן גרות בחלל עליון מנותק מן המציאות.  הן משפיעות על המעשים.  אמר הוגה אחד: אין דבר יותר מעשי מאשר התאוריה.

ש: כלומר, הדיון על הכל הוא דרך מחוכמת לתת לגיטימציה לויתורים של חלק.

ת: בדיוק.  הרוסים הבינו זאת מזמן.  נותנים דוגמא לכך.  ראש הממשלה מודיע: היום נדון אם להרוג את כל אדומי השער ואת כל היהודים.  בממשלה  מחו: מה פשעם של אדומי השער?!  אמר ראש הממשלה: אני רואה שאתם מוחים על אדומי השער, ולא על היהודים.  אז אני מוותר על אדומי השער, ורק נהרוג את היהודים.

ש: נכון.  כל מחשבה של חלוקת הארץ היא נוראה, אך מצד שני...

ת: אין צד שני!  בילדותי, ראיתי מחזמר "כנר על הגג". 

הבת מודיעה לאביה:

-          החלטתי להתחתן עם בחור אחד.

הוא כעס:

-          את החלטת?!  אני מחליט!

אז התרכך:

-          מצד שני, בחור טוב ירא שמים...  מזל טוב.

הבת השניה מודיעה לו שהיא מתחתנת עם בחור יהודי קומוניסט.

הוא כעס:

-          קומוניסט!  כופר!  מחלל שבת!  לא יתכן!

ואז הוא התרכך:

-          מצד שני, בחור אידיאליסט, מידות טובות, מוסר נפשו...  מזל טוב.

הבת השלישית מודיעה שהחליטה להתחתן עם גוי.

האבא מתפלץ:

-          גוי!  נורא ואיום!  לא יתכן!  בגידה!

ואז הוא אומר:

-          מצד שני...

אבל הוא נעמוד בתוקף:

-          אין צד שני!  אין צד שני!  אין צד שני!