עסקת המאה - עסקת הבגידה

הרב שלמה אבינר

 

שאלה: כיצד להתייחס לעסקת המאה על שלום במזרח התיכון?  לכאורה זה נראה טוב ליהודים.  האם טראמפ הוא חסיד אומות העולם?

תשובה: א. טראמפ אינו חסיד אומות העולם.  במקרה הטוב הוא חסיד אמריקה, במקרה פחות טוב הוא חסיד של עצמו.  מעולם האמריקאים לא פעלו מאהבת ישראל, אלא מאינטרסים שלהם.  לכן בזמן השואה לא פעלו.  אלא כך ד' סידר, שכרגע האינטרס שלהם נוטה קצת לטובתנו.  אבל זה יכול להשתנות בן רגע.  ועלהים נאמר "אשר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר"  (תהלים קמד, ח).  ודאי שעמדתו יותר לטובתנו מאשר זו של האיחוד הארופי ושל רוסיה.  אלא כאמור, זה אינטרס שלהם.  תמיד האמריקאים רצו להיות "דוד סם" הטוב שדואג לכולם, ומתווך בין כולם.  כמובן, למתווך יש תמיד רווחים גדולים משני הצדדים.  בסיכום, כבדהו וחשדהו.

ב. ארץ ישראל אינו ענין של עסקה, אלא ענין של חיים, ארץ חיים.  משל למה הדבר דומה?  אדם יכול לעשות עסקאות בכל מיני דברים, אך לא באשתו.  לא נאמר לו: "ראה, שכנך תוקף את אשתך כל כמה ימים ואונס אותה, אז לנו רעיון עבורך, ששה ימים תהיה שלך ויום אחד שלו, ואז הכל יבוא על תיקונו.  זו נבלה ותועבה ובגידה!  היחס בינינו לבין ארצנו, הוא כיחס בין איש לאשתו.  "לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה, כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה.  כי חפץ ד' בך, וארצך תיבעל.  כי יבעל בחור בתולה, יבעלוך בניך, ומשוש חתן על כלה, ישיש עליך אלהיך" (ישעיהו סב, ד-ה).

ג. בוא וראה כמה סעיפים ראשיים בעסקה:

- הקמת מדינה פלסטינאית ב-70% משטחי יהודי ושומרון.

- החלת חוק ישראלי על רוב הישובים היהודים שם מלבד 15.

- ירושלים תהיה תחת ריבונות ישראל מלבד שכונות מזרח רחוקות שתהיינה תחת ריבונות פלסטינאית.

- מקומות קדושים בירושלים יישארו תחת ריבונות ישראל, אך יתכן שיתוף ניהול עם ירדן וכו'.

- כביש או רכבת יחברו יהודה ושומרון לחבל עזה.

בוא וראה שזו בגידה.

ד. לכן לעת כזאת, יש חובה לזכור ולהזכיר את העיקר: ארץ ישראל אינה עסקה אלא חיים שלנו!  ארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל!  על פי התנ"ך, על פי המוסר, על פי ההסטוריה, על פי הצדק!

אנו מחוייבים כלפי כל ארץ ישראל בשלוש מצוות:

1.      מגורים בכל מקום: מליונים של תושבים חדשים!

2.      הקמת ישובים בכל מקום: מאות של ישובים חדשים!

3.      ריבונות בכל מקום: ריבונות חדשה על הכל!

ב"ה שזכינו להקים מדינה.  ב"ה שאנו מתקדמים קמעה, אך חלילה לנו לסגת!

ה. יש טוענים: אין מה לדאוג, למעשה זה לטובתנו, כי נקבל מה שנותנים לנו, והפלסטינאים ודאי יסרבו, לכן נצא ברווח!

ויש להשיב: לא הכל מעשי בלבד בעולם.  הציונות לא היתה תנועה מעשית לבדה, אלא ביסודה תנועה אידיאולוגית.  אי אפשר לחתום על נייר או להסכים בעל פה על ויתור של ריבונות בחלק ארצנו.  אדרבה יש להוסיף.  יתכן שבזה יש להתאזר בסבלנות.  אך חלילה לבגוד ולסגת.

ו. נחזור לאמריקאים.  מה שהסכם זה הוא יותר לטובתנו מאשר עשרות ההסכמים הקודמים, אינו בגלל צדקות אמריקאים, אלא מפני שמצבנו הכללי הרבה יותר חזק.  בעבר, היינו יותר חלשים, לכן רצו לכפות עלינו הסכמים לרעתנו.  עתה מצבנו הכללי מאוד התחזק, הן מבחינה צבאית, הן מבחינה כלכלית, הן מבחינת הקשרים הבינלאומיים.  לכן  מדינות ערב רבות מעונינות בקשרים איתנו.    הן כל הזמן תקפו אותנו ויצאו נפסדות.  עתה הן מעונינות, לטובתן, בנורמליזציה עם מדינת ישראל.  הן מצטערות על כך שהקימו יש מאין ישות פלסטינאית.  לכן, האמריקאים רוכבים על אותה הסכמה של מדינות ערב.

ז. ברור שגם מדינות ערב אינן מאוהבות בנו. הן מאוהבות בעצמן ופוחדות מאיתנו.  כמו שכתוב בתהלים: "ולשמע אוזן", כאשר אומות העולם שומעות על הגדולות שנעשות אצלנו, "יִשָּׁמְעוּ", הן מחליטות להיות נשמעות לנו, "בני נכר", אותם עמים זרים, "יכחשו לו", משקרות לי ומעמידות פנים כאילו רוצות להיות ידידות שלנו (תהלים יח, מה).

ח. ולסיום, מילתא דבדיחותא, שהיא גם רצינית.  השם "עסקת המאה", The Deal of the Century , לא ניתן על ידי מדינאים, אלא על ידי עיתונאים, ולאחר מכן אומץ על ידי מדינאים, כמו טראמפ.  זה שמו של סרט קומי, מלפני 40 שנה, בו סוחרי נשק מנסים למכור כלי נשק, לדקטטורה באמריקה דרומית, ושמו של אותו נשק הוא Peacemaker.

ממש תואם את המציאות!