קורונה וסמרטפון

הרב שלמה אבינר

 

שאלה: אין לי סמרטפון ואין לנו אינטרנט בבית.  אך עקב הקורונה, נשאלה השאלה אם כדאי לקנות, כמובן עם סינון, כדי שנוכל לשמוע שיעורי תורה, במקום לבזבז את זמננו?

תשובה: חס וחלילה.  הסמרטפון הוא מכשיר מאוד מזיק.  גם תועבה וגם בזבוז זמן אדיר, וגם התמכרות.  לקנות דבר כזה בשביל ללמוד תורה, זה מצוה הבאה בעבירה.  כמעט כל מי שקנה למטרה זו, מתוך כוונות טובות, הנסיון מראה, שלבסוף הוא נכשל.  99% מהמחזיקים באינטרנט נכשלים בצפיית תועבות, גם גברים, גם נשים, גם ילדים, גם ילדות.  כל כדור הארץ מלא אנשים  שחייהם נהרסו עקב זה.  נישואים נהרסו.  ילדים נהרסו.  וכן אצלנו בעם ישראל, אינינו מחוסנים.  זה לאין ערוך יותר מסוכן מקורונה.

חז"ל מספרים על אדם שקנה לבנו חנות בשמים ברחוב הזונות, ולאחר זמן תפס אותו בחטא וכעס עליו.  כן הוא המסרטפון וכן הוא האינטרנט.

וגם אם הוא מסונן, אין סינון מאה אחוז, שלא לדבר על דברי הבל, שקרים, עלבונות, ועוד מרעין בישין.

כמובן, מי שממילא יש לו מכשיר כזה, ודאי עדיף שיסתכל על שעורים מאשר על דברים מושחתים.  אינינו אומרים לחוטא, שיחטא עוד יותר.  וכי מי שאכל שום וריחו נודף, יאכל עוד יותר שום, ויהיה ריחו עוד יותר נודף. 

הרמב"ם כותב באגרת קידוש השם, שגם מי שהתאסלם, אין לחסום ממנו את הכניסה לבית הכנסת.

לו זכינו, היה בא אברהם אבינו, ושובר כל האינטרנטים וכל הסמרטפונים.  אך כמובן, בימינו זה לא שייך לקחת מקל לשבור.  כל כחנו אינו אלא בפינו, לנסות לשכנע, לדבר אל השכל ולדבר אל הלב.  אם מצליחים, אשרינו.  ואם לא  מצליחים, אז יש לנסות לצמצם את הנזק כמה שאפשר.  יש תשובה של הרשב"א, שאם אי אפשר לתקן את הכל, אז יש לתקן מה שאפשר (שו"ת הרשב"א ה, רלח).  ויש לזה דוגמא בגמרא על מקהלה מעורבת.  אם גברים הם קול ראשון ונשים קול שני, זו פריצות.  אם נשים שרות והגברים הם קול שני, זה יותר חמור, אש בנעורת.  מאי נפקא מינה?  אומרת הגמרא: לבטל זה מפני זה.  אם אי אפשר לבטל את הכל, אז יש לבטל את הכי חמור (סוטה מח, א).  אם אי אפשר לבטל אינטרנט וסמרטפון, אז לפחות נכניס שם שיעורי תורה, ואכן יש ברשת מאות אלפי שיעורים של רבנים חרדים.

אבל להכניס מכשיר כזה כדי ללמוד תורה?  - ד' ישמרנו!  הרוצה לשמוע שיעורים תבוא עליו ברכה ויעשה זאת בטלפון.  למשל לשמוע קול הלשון (03-617-1111) (יש גם שיעורים של הרב: קול שלמה: 02-301-1765 – מ"צ).

והוא הדין לגבי העברת שיעורים ממורים לתלמידים.  לא לקנות אינטרנט בשביל זה.  אלא לשמוע בטלפון.  כל הדורות למדו בלי אינטרנט, עם ספר ועם נייר, ולמדו טוב מאוד.

פעם התקיים כנס של הממלכתי דתי על הסמרטפון, היו שם רבנים וגם אנשי מחשבים חילונים.  רבנים אמרו שאין להחרים מכשיר זה, אלא יש להתמודד ולהשתמש בו לטוב.  אמרו אנשי המחשבים: במחילה מכבודכם, אינכם מכירים את המציאות, הנער מתמכר לתכנים מאוד שליליים.

ולצערנו, זה לא רק נוער, אלא גם ילדים קטנים.

לסיכום:

א', מי שאין לו אינטרנט או סמרטפון, חס וחלילה, לא יכניס.  הקורונה יעבור והוא יישאר עם נגיף יותר מסוכן לאין ערוך.  אלא יעסקו בתורה דרך הטלפון.

ב', מי שיש לו אינטרנט או סמרטפון, זו הזדמנות לעשות תשובה.  כידוע, כאשר יש צרות, עלינו לעשות תשובה.  וזה אולי הדבר הכי חשוב שיש עליו לעשות תשובה.

ג', מי שמסרב לעשות תשובה ולסלק אותו נחש, ימזער את הנזק בכך שיחסום בסינון מירבי ויסתכל על שיעורי תורה.

אמנם קשה להתרפא מהתמכרות זו, אבל מי שיתאמץ, ד' יבוא לקראתו. 

שובו אלי, ואשובה אליכם.