הרפורמים הם זרם ביהדות?

 הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: אם הרפורמים הם זרם ביהדות, למה שלא יהיה להם חלק בכותל?

ת: זה תלוי כיצד מגדירים יהדות וכיצד מגדירים הכותל.

ש: יש כמה הגדרות ליהדות?

ת: יש שלוש סוגי הגדרות ליהדות: לאומית, דתית ואישית.

א. ההגדרה הלאומית לאורך הדורות היא: מי שאמו יהודיה או שהתגייר על פי ההלכה.  אם כך מחצית הרפורמים אינם יהודים.

ב. ההגדרה הדתית של היהדות היא: אמונה בתורה ובמצווה.  הרפורמים אינם מאמינים שהתורה מן השמים, לא התורה שבכתב ולא התורה שבעל פה.  וגם אינם מאמינים שהמצוות מחייבות, אלא השולחן ערוך הוא ספר הצעות לבחירתם. 

ג. יש הגדרה אקזיסטנציאליסטית-אישית: יהודי הוא מי שמרגיש יהודי ומצהיר שהוא יהודי.  אם כך גם הנוצרים הם יהודים.  הם טוענים על פי תאולוגית החילופין,REPLACEMENT THEOLOGY, שהם עם ישראל האמיתי, Verus Israel ,ושאנו זייפנים.  אגב, החילוניים עצמם מרגישים שמשהו לא אוטנתי ברפורמה.

ש: איך הרפורמים עצמם מגדירים את עם ישראל – לאומי, דתי או אישי?

ת: זה משתנה וגם מופיע בגוונים שונים.  למשל, הרפורמים הראשונים בגרמניה הצהירו, שהיהודים אינה אומה, אלא דת, ושהאומה שלהם היא גרמניה.  וכמובן גם הדת שלהם לא היתה היהדות, אלא הם בטלו הרבה חלקים וכן הכניסו סממנים פרוטסטנטיים.  וגם עתה מתחתנים עם גויים.

ש: מה זאת אומרת: תלוי איך מגדירים את הכותל?

ת: האם זה מקום תיירותי או מקום קדוש.  אם זה מקום תיירותי, אז אפשר לעשות בו כל דבר מעניין, בתנאי כמובן שאינו פוגע באתרים.  אם זה מקום קדוש, אז יש לקיים אשר קדשנו במצוותיו, ולא לעשות בו דברים נגד התורה והמצוות.

ש: אך מי מגדיר מהו הכותל?  הממשלה?  הכנסת?

ת: רבונו של עולם!  וכן על חוק המקומות הקדושים של שנת תשכ"ז, אי אפשר לבצע שום שינוי בלי לשאול את הרבנות הראשית לישראל.

ש: אבל באופן כללי, מה צריך להיות היחס לרפורמים?  הם לא יהודים?  מה עם אהבת ישראל?  מותר לדחות יהודים החוצה?

ת: אנו לא דוחים את הרפורמים החוצה אלא את הרפורמה.  לא את האנשים אלא את השיטה.

ש: אם כך, הם יכולים לבוא להתפלל אצלנו?  "אנו מתירים להתפלל עם העבריינים"!

ת: בודאי, בתנאי שהם באים להתפלל איתנו, ולא להפריע לנו ולהשתלט עלינו בצורה תוקפנית.  אם כך הוא בודאי אין לקבל אותם.  כמו שכתב רבי דוד אופנהיים, רבה של ניקולשבורג ופראג, שכיון שהם משנים את נוסח התפילה מהמנהג הקדמון, אי אפשר לתת לאחד מהם להיות שליח ציבור אצלנו, אפילו באקראי, אלא אדרבה "יחרימו אותו בכיבוי נרות ותקיעת שופר בפני הכותל המערבי" (אגרת ו' אלול תס"ד).

ש: אם כן, סוף סוף מצאנו להם מקום בכותל המערבי?!

ת: .....