התגברות על ייסורים

הרב שלמה אבינר

 

שאלה: כל פעם שיש לי צרות ובעיות, זה שובר אותי, וגם אני מאוכזב מרבונו של עולם.  מה לעשות כדי להתגבר?

תשובה: יש שתי תשובות מתוך אמונה בד', ושתי תשובות עבור אנשים שהם בלי אמונה.

שתי התשובות עבור המאמינים נמצאות בספר מסילת ישרים פרק יט.

תשובה ראשונה השוה לכל נפש: כל מה דעביד רחמנא לטב עביד, כל מה שד' עושה, הוא עושה לטובתנו, גם אם אינינו מבינים.  משל לרופא המטפל בחולה ומכאיב לו, אך ברור שזה לטובתו.  כך, רבונו של עולם אוהב אותנו וכל מה שהוא עושה לנו, זה לטובתנו, ויותר מאוחר  יתברר לנו  למה.  לכן, כאשר ד' שולח לנו צרות, אנו מאמינים שטובה תצא מזה, ואנו מוסיפים אליו אהבה.

התשובה השניה היא עבור אנשים מעמיקים באמונתם, או ליתר דיוק, אין להם כלל שאלה, שהרי הם אינם עסוקים בהנאה שלהם ובתועלת שלהם, אלא מה שמענין אותם הוא עבודת ד' וכבוד ד'.  לכן, ככל שמשימת חייהם היא קשה, יותר הם שמחים שיש להם הזדמנות לבטא את מסירותם לד'.  משל לקצין קרבי שבוחר תמיד את המלחמה החזקה ושמח להתנהג בגבורה.  וכן הוא בין אנשים שאוהבים אחד את השני.

ועתה לשתי תשובות עבור אנשים אינם מאמינים, שנמצאת אצל הפילוסופים הסטואים: א. בעיה שאתה יכול לפתור, פתור אותה.   ב. בעיה שאינך יכול לפתור, קבל אותה כמו שהיא.

אך נבין היטב את התשובה השניה. לא מדובר בהשלמה כפויה מתוך צער ועגמת נפש, אלא להיפך: כדי שחייך לא יציקו לך, אל תשקע במחשבות על הצרות שהיו לך ועלולות לבוא, אלא חשוב האם המצב הוא באמת כל כך נורא. כלומר, מה שמכביד עליך אינו ההווה, אלא המחשבות על העבר והעתיד.

ברח מהעלאת גרה נפשית, Mental Rumination, אל תתלונן ואל תתאונן בחזרה פסיבית, על מה שהיה ויהיה. בסוף אתה עלול לשקוע בדיכאון מתוך זכרון שלילי מטריד.

יותר מזה, אמר הפילוסוף ניטשה: אל תהיה בררן שאינו אוהב כל מה שקורה לך, אלא השתמש בו כדי להתגדל באישיותך.

הוא מכנה זאת Amor Fati, אהבת גורלו, קבלת גורלו, לא במובן פסיבי עבדותי של כניעה מול מאורעות, אלא כהזדמנות לבטא עוצמה ולהתפתח.  כל דבר קשה שאינו הורג אותנו, עושה אותנו יותר חזקים, יותר חיים, יותר חיוביים, יותר אנושיים, יותר על-אנושיים.  המציאות היא טובה, עליך לעצב בעצמך את אישיותך, אתה האדון על עצמך, והבונה את עצמך. 

כמובן, גם דבריו אלה של הסטואים וניטשה מתאימים לאדם המאמין, אך המאמין יודע שאין כאן גורל עיוור חסר משמעות, אלא הכל שייך להנהגה האלהית לטובתנו.