חינוך גויי מתורגם לעברית

 הרב שלמה אבינר

 

שאלה: כיצד להבין את הכשל העצום של החינוך החילוני בארץ?  איני מדבר על חינוך לתורה ולמצוות שלקוי לגמרי באופן אכזרי, אלא גם לחינוך למוסריות ולישראליות.  הרי המורים הם אנשים טובים וישרים וכן במשרד החינוך יושבים אנשים ערכיים.  מה קורה כאן?  אגב, לצערנו, ההשפעות החילוניות בחינוך חודרות יותר ויותר בחינוך הדתי.

תשובה: אין זו בעיה חדשה.  היא הופיעה מאז יהודים החלו להתנתק מאמונה בד' ומעבודת ד'.  כמובן היא גם קיימת אצל גויים בכל העולם המערבי.

האסון הוא שמוסר של חול הוא מוסר שטחי, ומתוך כך מוסר חלש שאינו עומד כנגד התפרצות יצרים, כפי שמסביר מרן הרב קוק בתחילת מוסר הקודש.  וכן לאומיות של חול היא שטחית ונקלעת למשברים קשים.

כבר זמן רב הלאומיות החילונית בנויה על השקפתו של אחד העם.  הוא היה בעל השכלה ביהדות וכן בעל סגנון מאוד מלבב, לכן הצליח להוליך שולל בכתביו אנשים רבים.  רבנו הרב צבי יהודה מגדירו "ששנה ופירש וביסס בכפירתו וסגנונו את המחשבה הלאומית החילונית בישראל".  בגלל סגנונו המבריק וידיעותיו הרחבות, לא שמו לב שעקב ריבוי ההשפעות שהוא ספג, יצירתו מלאה סתירות, ושיחסו לדת אינו עמוק.  ומשרד החינוך שלנו הולך בדרכו.

אחד העם היה בעד מסורת יהודית, אבל בלי תורה ובלי מצוות.  אז אולי יועיל להסביר מה כן.  כלומר דבריו הם דרך שלילה.  אבל מה כן?  לא תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה.  אז מה היא כן אותה היהדות שהוא חרת על דגלו?

הוא גם שלל את הלאומיות המדינית של הרצל וגם את הציונות ההתישבותית של חובבי ציון, ודגל בעד לאומיות רוחנית.  גם כאן שלל, ולא טרח להסביר לנו לאומיות זו מהי. 

לדעתו יש לשמר רק את המוסר הלאומי, כלומר לרוקן את היהדות והלאומיות מכל העבר של התורה והמצוות, ולשמר רק יסודות אנושיים כלליים.  אם כן, נמחק כאן עם ישראל, והפך למושג כלל אנושי.  כמובן אינינו נגד ערכים כלל אנושיים, אך אם כל הוויתנו היא מוסריות כלל אנושית, הרי מחקנו את עם ישראל.

משרד החינוך שלנו הולך בדרך זו, כך שכפי הגדרת רבנו הרב צבי יהודה, מלמדים בו גויות מתורגמת לעברית.  ומגמה זו הולכת וחודרת יותר ויותר בחינוך הדתי וכן מנסה לדחוף את עצמה לחינוך החרדי.

הגענו ללאומיות בלי לאומיות וליהדות בלי יהדות.  כמובן זה אסון יהדותי-לאומי. והתרופה ידועה: להוסיף תורה, להוסיף לאומיות אמיתית, להוסיף אהבת ישראל אמיתית.

אך אין להתיאש.  המעשים מקולקלים, הדיבורים מקולקלים, המחשבות מקולקלות.  אך הסגולה הישראלית הפנימית אינה מקולקלת.  היא טהורה.  הטבע הישראלי הוא קדוש וטהור.  רק הוא מכוסה מסכים חוצצים.  אך הוא יתעורר והולך ומתעורר.  יחד עם התחיה הלאומית תופיע גם תחית הקודש.