לימוד תורה במקום מסוכן

הרב שלמה אבינר


 

שאלה: בת רוצה ללמוד במדרשה לבנות ביהודה ושומרון והוריה מתנגדים בטענה שזה מקום מסוכן.  האם היא חייבת לשמוע להם מדין כיבוד אב ואם?

תשובה: לא.  וזאת בגלל שתי סיבות שכל אחת מספיקה.  קודם כל, הגדר של כיבוד הורים זה במה שנוגע להם, כגון מאכיל ומשקה, מכניס ומוציא, מלביש ומכסה.  אך במה שנוגע לחיים האישיים של הבת או  של הבן, הם רשאים לעשות כרצונם, כגון להתחתן עם מי שהם רוצים, ללמוד מה שהם רוצים ולגור איפה שהם רוצים.  יסוד זה מובא בשו"ת המהרי"ק (שורש קסז) ונפסק על ידי הרמ"א בסוף הלכות כבוד אב ואם בשולחן ערוך (יו"ד רמ כה).  כמובן, לא צריך לומר להם זאת בדרך חוצפה, אלא בדרך כבוד והכנעה.  ובשולחן ערוך  (שם) מובאת בשם תרומת הדשן (סי' מד) שאלה זו עצמה של בן הרוצה ללמוד במקום מסויים, אך הוריו מתנגדים, בגלל שזה מקום מסוכן, ומציעים לו ללמוד במקום אחר.  נפסק שאינו חייב לשמוע להם, כי אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ (עבודה זרה יט א).  אמנם, מצות לימוד תורה של בת אינה כזו של בן, אך בכל זאת יש דברים ששייכים לה בלימוד תורה, וגם לגביה נאמר שאין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ.   

שנית, בחסדי ד' יהודה ושומרון אינו מסוכן, בזכות שליחו הנאמן של רבונו של עולם, צה"ל.  הרי בכל דבר בעולם, יש סיכון, אפילו לצאת מן הבית ואפילו לשהות בבית, ולא בגלל זה נשב ונרעד.  בשאלה זו על בן שרוצה ללמוד בישיבה ביהודה ושומרון והוריו מתנגדים, נשאלה הג"ר יצחק זילברשטיין, ובתשובתו הוא מוכיח שסיכון שיש להתחשב בו הוא 5%.  כלומר שבכל נסיעה שמאה בנות נוסעות למדרשה, נרצחות חלילה 5 (עיין חשוקי חמד יומא פד ב וב"ב צו א).  כמובן, שזו לא המציאות.  אמנם הגריא"ה הרצוג קבע שזה לא 5% אלא 0.1%, על יסוד שו"ת רבי עקיבא איגר, שמתבסס על דברי המגן אברהם, שמסביר למה בחילול שבת עבור יולדת יותר מחמירים מאשר עבור כל חולה, כי אין אחת מתוך אלף מתה (שו"ת הגריא"ה הרצוג, או"ח ח"א עמ' רסט.  שו"ת רבי עקיבא איגר סי' ס).  אם כן, אחד על אלף אינו סכנה וגם כאן ודאי שעל כל אלף נסיעות ביש"ע אין אדם אחד נהרג.  הקיצור, בזכות חסדי ד' דרך צה"ל, אין יהודה ושומרן נחשב כסכנה.  תאונות דרכים הן יותר סכנה, שהרי נהרגים כל שנה 300 אנשים, ד' ירחם.  גם ביש"ע יותר נהרגים מתאונות מאשר על ידי מחבלים, ד' ישמור עלינו.

הקיצור, היא רשאית ללכת, אך כמובן לא בדרך חוצפה, אלא מתוך פיוס הוריה בענווה ובכבוד.