הלכות תפילת ותיקין

 הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: האם חייבים להתפלל ותיקין?

ת: לא.  אך זו מעלה גדולה.  שו"ע או"ח נח א.

ש: איפה כתוב בתורה הנץ החמה?

ת: לא כתוב.  אין כמעט אף מצוה שמדאורייתא תלויה בהנץ החמה, אלא היום מתחיל כשיש אור, כלומר עלות השחר.  אבל חכמים תקנו לחכות להנץ החמה.  אך דיעבד ברוב המצוות יוצאים מעלות השחר, וכן בשעת הדחק.

ש: מתי עלות השחר?

ת: יש אומרים 72 דקות לפני ההנץ ויש אומרים 90 דקות לפני.  על פי רוב פוסקים 72.

ש: שאלה דקדוקית: אומרים נץ החמה או הנץ החמה?

ת: הנץ, מלשון הנצו הרימונים (שיר השירים ז יד).  כלומר: ההנץ.  או בסמיכות: הנץ החמה.  אבל נץ הוא ציפור.

ש: אם כן, למה יש ענין מיוחד של תפילה בהנץ.

ת: "יראוך עם שמש" (ברכות כט ב).  עובדי עבודה זרה עובדים לשמש, נגררים אחר הטבע, ואנחנו מקדימים לטבע ועובדים את ד'.

ש: מדובר בקריאת שמע עם הנץ החמה או תפילת שמונה עשרה?

ת: מחלוקת ראשונים.  אך לא עובר זמן רב ביניהם (פסקי תשובות נה אות ב).

ש: מותר להתפלל לפני הנץ החמה?

ת: מחלוקת ראשונים.  לפי הרמב"ם ועוד ראשונים, לא.  אך השולחן ערוך ונושאי כליו לא הזכירו זאת.  לכן בשעת הצורך אפשר (שם).

ש: מה עדיף - תפילת ותיקין או תפילה במנין?

ת: תפילה במנין, כי אין תפילתו של אדם נשמעת אלא עם ציבור.

ש: אבל יש שכתבו שאם נוהג כל יום להתפלל ותיקין, אז זה עדיף על תפילה בציבור?

ת: נכון.  כי זה כמו נדר.  כלומר אם קיבל על עצמו להתפלל תמיד ותיקין, אז זה כמו נדר, וזה יותר חשוב מתפילה במנין. אם רוצה להפסיק, צריך התרת נדרים.  אבל אם לא קיבל על עצמו, אלא רק כך נהג שלוש פעמים, או פעם אחת על דעת להמשיך, זה גם נחשב כנדר, אך נדר כזה לא חל בגלל התרת נדרים ומסירת מודעה לעתיד של עבר ראש השנה.  עיין ביאור הלכה.  מנח"י.  אור לציון.  גרשז"א.  גריש"א (ביאור הלכה נח.  שו"ת מנחת יצחק ג עא.  שו"ת אור לציון ב ז.  הליכות שלמה ה יז.  קובץ תשובות לגרי"ש אלישיב).

ש: מה עדיף, תפילה בכוונה לא בהנץ, או בלי כוונה בהנץ, כי הוא עייף?

ת: תפילה בכוונה היא מעצמות התפילה, וותקין הוא תוספת.

ש: מה עדיף, קריאת שמע בלי תפילין ותיקין, או עם תפילין לאחר מכן?

ת: תפילין, כי זה דין גמור, כמו השאלה הקודמת.

ש: מה עדיף, תפילה בהנץ לתלמיד ישיבה ויהיה עייף כל היום, או תפילה אחר כך אחרי שיישן יותר?

ת: אחר כך כדי שילמד כראוי, כי לימוד תורה הוא דין גמור, ולא חומרה, ותלמוד תורה כנגד כולם.  כמובן, כל השאלות האלה של עדיפות הן כאשר לא קיבל על עצמו להתפלל כן כל יום שאז זה כמו נדר וצריך התרה.

ש: מה עדיף, ותיקין או תפילה בישיבה בה הוא לומד?

ת: ישיבה בה לומד, כי יש מעלה מיוחדת להתפלל איפה שלומדים.   גמרא ברכות מובאת במשנה ברורה (ברכות חא א.  מ"ב ת ס"ק נה.  וכן חיי אדם יז א).  והרמ"א אפילו כותב שעדיפה תפילה איפה שלומד מאשר תפילה בציבור (שו"ע או"ח שם יח), אך לא נהגו כן במדרגתנו.  יתר על ען, על פי רוב, כאשר מתפלל ותיקין, זה משבש סדר הלימוד והשקידה.  כך דעתו של הגרשז"א (הליכות שלמה תפילה עמ' סז הערה 56).  וכן הגר"ח קניבסקי שיש להתפלל בישיבה בלי ותיקין ולא מחוץ לישיבה בותיקין (דרך שיחה ח"א עמ' שעח).

ש: מתי זה בדיוק הנץ החמה?

ת: מחלוקת, אם זה ההנץ הנראה או ההנץ המישורי.  ההנץ הנראה הוא כפשוטו כאשר רואים את השמש, אמנם לא כל גוף השמש, אלא הקרנים הראשונות של השמש שבוקעות מעל ההרים, כמו שמסופר בגמרא יומא שהלני המלכה עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל וכאשר החמה זורחת ניצוצים יוצאים ממנה (יומא לז ב).  הרי שיש לראות קרני השמש וכן כותב הרמ"א שהנץ החמה הוא קצת לפני שכל גוף השמש בוקע...

ש: כתוב "שיעור הנץ החמה הוא כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה כל גוף השמש על הארץ" (שו"ע או"ח נח א הגה)?!

ת: צריך לתקן במקום שיעור שעה: עישור שעה (מ"ב סק"ט).

ש: כלומר שש דקות?!  גם זה הרבה?

ת: הגר"א מתקן שליש עישור שעה (מ"ב שם), כלומר שתי דקות.  זה בדיוק הזמן שלוקח לכל גוף השמש להתגלות.

ש: אבל למה "מעל ההרים"?  מה זה קשור להרים?!

ת: כך מביא הביאור הלכה בשם ירושלמי (ביה"ל שם ד"ה כמו.  ירושלמי ברכות א א).  הרי ההרים מסתירים את השמש.

ש: אז ההנץ ישתנה לפי מיקום המתפלל על פי כל גבעה קטנה שמסתירה את האופק?!

ת: לא.  מדובר בהרים הרחוקים אך את ההרים הקרובים מקזזים.  למשל, בירושלים, כתב המהרי"ל דיסקין שיש לנכות את הר הזיתים וקל וחומר את הר הבית, אלא הכוונה להרי מואב.  הר קרוב נחשב כמו חומה שנצבת מולנו או בית גבוה.

ש: כן, זה מה שרציתי לשאול: אם יש ביניינים גבוהים, אז הנץ החמה הוא כאשר השמש מתחילה לבקוע מעליהם?

ת: ודאי לא.  יש לנכות אותם.  כאשר אנו אומרים ההנץ הנראה, הכוונה הנראה בלי דברים סמוכים שמסתירים.  האדם יזוז קצת ואז יראה.

  אבל בחישוב ההנץ המישורי, הנקרא גם ההנץ האסטרונומי, כשיטת הגרי"מ טוקצינסקי, מנכים כל ההרים, קרובים ורחוקים, כולם נחשבים כמו חומה, ורואים כאילו כל האופק קו ישר.

ש: מה הוא עושה עם הנברשת של הילני המלכה שמזכירה קרני השמש?

ת: לא מוזכר שם בפירוש, אלא לדעתו הכוונה אור השמש שמקדים ראית השמש ממש.

ש: לפי הגרימ"ט, מה אם אני עומד על הר או גבעה, זה גם משפיע?

  יש לעשות חשבון כאילו אני עומד על מישור?

ת: לא.  לכל הדעות מתחשבים במקום הגבוה בו אני עומד ומה שקובע זו השמש הנראה משם.

ש: אז הנץ החמה ישתנה בעיר אחת שאינה מישורית כפי המקום בו עומדים?

ת: הולכים על פי המקום הכי גבוה בעיר.

ש: גם אם נמצאים בקומה העליונה של בנין גבוה?!

ת: זה לא!  אף על פי ששמעתי בשם הגרש"ז אוירבך שאם אדם נמצא בתחתית של מגרד שחקים והפסיד מנחה, יעלה מיד לקומה העליונה, ושם השמש עוד לא שקעה ויוכל להתפלל מנחה.  אך אני הדל איני מבין סיפור זה.  אנא לברר.

ש: הלכה כמי, ההנץ הנראה או ההנץ המישורי?

ת: רוב הפוסקים הולכים על פי ההנץ הנראה, ולא מקזזים את ההרים.

ש: זה נכון גם לגבי שאר הזמנים?

ת: לא.  לכל הדעות, לגבי עלות השחר, צאת הכוכבים, שליש יום, רבע יום, חצות היום, הולכים על פי האסטרונומי.

ש: איפה אפשר למצוא פירוט כל הדיונים האלה?

ת: יש ספרים רבים וארוכים.  בקיצור זה נמצא בפסקי תשובות (שו"ע או"ח נח אות ז).

ש: אבל למעשה יש הבדל בין הגרימ"ט ושאר פוסקים, וכן אם הנץ החמה מתיחס לשמע או לשמונה עשרה.

ת: זה לא הבדל גדול, רק 4-2 דקות.  לא צריך כל כך לדייק.  לא היה נוח לחזון איש שאנשים עומדים עם שעון ומדייקים על הדקה (פס"ת שם הערה 72).  וכבר כתב הרמב"ם בשו"ת בעניין הנץ החמה: "הזמן אינו מחייב, אלא הוא לפי מה שמתקבל על דעת המתפלל שהוא הוא הזמן" (מובא שם).  גם כף החיים כתב: "לא ישאו למרום עיניהם כל שעה לראות בגגין וכתלים אם יצא השמש... ויש לחוש... שיסברו שכבוד השמש יש בה ממשות..." (שם סק"י.  מובא בפס"ת שם 73).

ש: שאלה אחרונה: רבנו הרב צבי יהודה הקפיד להתפלל ותיקין?

ת: לא.  אף פעם.

ש: למה?

ת: הוא לא אמר.  על כל פנים התפלל בישיבה עם התלמידים.

 

ראה שיעור של הרב בעניין:

http://www.ateretmedia.org/ra_sic/5775_5779/ra_sic_770622.mp3