שטר כסף עם תמונת אשה

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: האם יש בעיה להשתמש בשטרות כסף חדשים בהם יש תמונת אשה?

ת: לא.  זה נקרא ראיה בעלמא לפי תומו, כמובא במשנה ברורה (שו"ע או"ח עה סק"ז).  כמו אדם שהולך ברחוב ויש שם נשים.  יש הבדל בין ראיה שהיא פסיבית לבין הסתכלות או הבטה שהיא מכוונת.

ש: אולי אפשר גם להתיר מדין בעבידתיה טריד (ע"ז כ ב)?

ת: נכון, שהרי הוא עסוק לשלם ואינו עסוק במה שכתוב על השטר, ועובדה היא שאם תשאל אותם מה התמונה על שטר שהשתמשו בו מאות פעמים, אינם יודעים.

ש: לגופו של ענין, ברור שאסור להסתכל על אשה וזה כתוב בכל הפוסקים (קצשו"ע קנב ח), אבל איפה כתוב שאסור להסתכל על תמונה של אשה?

ת: א. יש איסור של הרהור. לא תתורו.  ובגמרא, שיש ענין כפול: ראה אף על פי שלא הרהר והרהר אף על פי שלא ראה (קידושין ב ב).  ב. בשו"ת אז נדברו כותב שיש איסור להסתכל על תמונה של אשה, כמו שיש איסור להביט על בגדים צבעוניים של אשה, אפילו אינם עליה (ע"ז כ ב.  שו"ת אז נדברו יא נא).

ש: אבל גם בעלוני שבת יש תמונות של נשים ומאוד בולטות?

ת: בודאי אסור.  איסור כפול ומשולש.  א. תמונה של אשה.  ב. בבית כנסת.  ג. בגליון של דברי תורה.  זו שערוריה.  בעלונים של חרדים זה לא קיים.  וגם ייזכר לטוב, עלון באהבה ובאמונה, שפעם בטעות האחראי על הפירסום הכניס תמונה של אשה, ואז הרב דב ביגון גנז את כל המהדורה ואף עותק לא הגיע לאף מקום.

ש: אני מבין אלו שיזמו הופעת התמונות על השטר התכוונו לטובה, לכבד שתי נשים בישראל שהיו משוררות.

ת: צריך לכבד כל איש בישראל וכל אשה בישראל, גם אם אינם משוררים.  אין מעלה עצמית במשורר, הכל תלוי מה נושא השירה שלו, האם היא מעוררת רגשות קדושים וטהורים.  מרן הרב קוק כותב ש"אי אפשר לספרות ישראלית שתצליח בלא התקדשות הנשמות של הסופרים" (אורות עמ' פא), וש"הספרות תתקדש, וגם הסופרים יתקדשו" (שם פב).  אבל גם אם יש סופרת שכן התקדשה, ואנו רוצים לכבד אותה, אין זו הדרך לעשות זאת על ידי התמונה שלה בכל שטר, שזה ההיפך של קדושה, לכן אין זה מכבד אותה.  זה מזכיר את הסיפור של שרה שנירר שיסדה את בתי יעקב ובכך הצילה דורות של בנות ישראל.  פעם עשו כנס של הוקרה, ישבו על הבימה רבנים חשובים ודיברו.  רק אדם אחד לא דיבר, שרה שנירר, שישבה מכונסת בתוך קהל הנשים.

ש: אם משורר לאו דווקא ראוי לכבוד, מי כך ראוי לכבוד?

ת: אמא שמגדלת ילדים, אבא שמפרנס משפחתו, חייל שלוחם במסירות נפש.  חסר?!  חסרות תרי"ג מצוות?!  אפשר גם לשים תמונה של תלמידי חכמים גדולים, כמו שנאמר "והיו עיניך רואות את מוריך".  אגב, גם בזה יש להיזהר.  לרבנו הרב צבי יהודה כותב במאמרו ההלכתי "מקום תורה ומקום תפילה", שאין לשים תמונה של גדולי ישראל בבית כנסת, אבל אפשר לשים בבית המדרש (לנתיבות ישראל ב צה-צז), כמובן לא מול המתפללים.  אך גם כאן, העיקר אינו להסתכל על התמונה של הגדול בישראל, אלא ללמוד דבריו ולקיימם.

ש: כן, שמתי לב, שבהתחלה היתה תמונה של רבנו הרב צבי יהודה על הכריכה של "שיחות הרב צבי יהודה", והנה היא נעלמה והועברה פנימה.  זאת הסיבה?

ת: כן.  העיקר הוא ללמוד תורה ולקיימה.

ש: ובסיכום?

ת: נזכה להיות מדינה עשירה ולעשות דברים טובים עם כספנו.