האיש שמסר נפשו על השבת

(לכבוד השלשים של הג"ר ישראל רוזן זצ"ל)

 
הרב שלמה אבינר

 

 דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו.  לא אלמן ישראל, לא יתום ישראל.  ד' שולח בכל זמן ובכל שעה את משרתיו הנאמנים, את החכמים של הזמן ושעה.

כל כך התפתחה הטכנולוגיה, בחסדי ד' עלינו, אבל היא חרב פיפיות.  לכן קם הרב ישראל רוזן זצ"ל, שנס מותניו להציל את השבת בעזרת פיתוח המצאות טכנולוגיות.

כמובן, לא חייבים להסכים עם כל חידוש שלו.  זו דרכה של תורה, שחכמים יושבים אסופות אסופות, הללו מטמאים והללו מטהרים, הללו אוסרים והללו מתירים, הללו פוסלים והללו מכשירים (חגיגה ג ב).

אבל הרב ישראל רוזן לא פסק מעצמו, שאל גדולי עולם, הגרש"ז אוירבך והגרי"י נויבירט.  הוא היה אדם עניו וגם אותי הדל שאל פעמים מספר מה דעתי, אף על פי שבודאי ידע בנושא הרבה יותר ממני.

הציל הרבה חולים מחילול שבת, הציל הרבה בתי חולים מחילול שבת.  וכל זה לשם שמים, לא בשביל כבודו ולא בשביל כספו. הוא המציא פטנטים שונים, ולא רשם אף אחד לשמו, כי אמר: זה שייך לכלל ישראל.  וכן הוא לא רדף כסף.  למשל, הוא השכיר דירה, ובמשך שלושים שנה, המחיר עלה פי ארבע, אך לא דרש העלאה, כדי לא להרוויח יותר כסף מלומד תורה.

כמובן, הוא עשה עוד דברים חשובים בחייו, מלבד השבת.  אך השבת זה מיוחד.  הוא אהב את השבת עד כלות הנפש.  עד כדי כך שבשבילה הוא הלך ללמוד הנדסה.  ואין צריך לומר שהוא לא התיר את פתרונות הטכנולוגיים שלו באופן גורף, שלא רק לצורך חולה וכדומה, כדי לא להפוך שבת לחול.

כן, שבת אצלו, זה היה דבר מיוחד.  בודאי זוכרים את האגרת שהשבת שלחה לרבי אברהם אבן עזרא, על כך שהצילה מפירוש לא נכון של הפסוקים.  לא נחטא לאמת אם נאמר שהשבת גם שלחה מכתב לרבי ישראל רוזן זצ"ל, על כל מה שעשה עבורה, עבור שבת המלכה.