רבנים ותקשורת

הרב שלמה אבינר


 

ש: אומרים שהיום התקשורת היא בעצם שולטת על המדינה?  באמת בידי מי השלטון?

ת: ראש הממשלה.  אבל אין לעשות רדוקציה.  יש כל מיני שלטון – פוליטי, כלכלי, טכנולוגי ועוד.

ש: למה לא נאמר שד' הוא המלך?

ת: ודאי הוא המלך, אבל אין זה פותר אותנו מאחריות.  הוא מלך על ידינו ומתוכנו.

ש: ואולי מי ששולט זה הפרט?  הפרט הוא המלך.

ת: זה  גם נכון.  אך יש להיזהר, שהפרט לא ייהפך ליצור אנוכי שרק חושב על עצמו, או לאגואיסט מחושב שמטיב לכלל לתועלת עצמו.  הפרט מאוד התקדם מבחינה אינטלקטואלית  אך עליו להתקדם גם מבחינה מוסרית ולחשוב על הכלל.

ש: לעניינינו, האם יש שליטה בידי הרבנים?  אולי בעבר ככה זה היה?

ת: לרבנים אין שליטה, אבל בהחלט יש השפעה.  גם בעבר וגם היום.  אין היום גאונים כמו שהיו פעם, אך לא אלמן ישראל.

ש: הכוונה להשפעה דרך התקשורת?  לתקשורת יש כח רב בימינו!

ת: לא.  זה לא טוב שיהיה כח רב לתקשורת.  לפעמים הפוליטיקאים הופכים לאנשי תקשורת.  זו ירידה.  קל וחומר שאין לרבנים לרדת ממדרגת אנשי תורה לדרגת של אנשי מדיה.

ש: אז איך אנשי תורה ישפיעו?

ת:  על ידי תורה.  זו עבודתם ללמוד תורה וללמד תורה.

ש: אבל תקשורת ההמונים אינם מתעניינת בזה, אלא בפוליטיקה, בבטחון, בכלכלה, בתרבות ובשאר ענייני חיים יום-יומיים.

ש: הוא שאמרנו.  אבל רבנים אינם מומחים בכלכלה ובבטחון.  אין זה תפקידם, אלא תורה, מוסר, קדושה, טהרה.

ש: האם אין באמירה זו סוג של התחמקות מאחריות לאומית?  האם אין תפקידם של אנשי תורה לנקוט עמדה?

ת: ודאי.  אבל על ידי לימוד תורה, ולא על ידי ירידה לרמה תקשורתית של רדיו וטלוויזיה שהיא שטחית להפליא.  כמובן, אפשר מידי פעם בתור יוצא מן הכלל, אך לא בכך עיקר ההשפעה שלהם.

ש: אבל האומה בכללה לא תלך אצלם ללמוד תורה?

ת: ברור.  לכן, הנשק הוא העט.  הם כותבים מאמרים, ארוכים או קצרים, שהם גם עמוקים וגם מובנים.  בזה יש להם שליטה  - ולא מול מראיין רדיו וטלוויזיה שמשטיח את הכל ומצמצם את הרב משפטים קטועים של כמה מילים ומכריח אותו לומר דברים בנליים.

ש: אבל,   אם הרבנים אינם מומחים בכלכלה, בטחון ופוליטיקה, כיצד יוכלו לנקוט עמדה?

ת: ומי אמר שהמומחים הם המבינים העמוקים.  יש להבחין בין פוליטיקה יום-יומית שבזה יש מעלה למומחים, לבין הפילוסופיה הפוליטית, שזהו תחום הרבנים.  כמו שהרבנים אינם רופאים, אבל מבינים באתיקה רפואית, אינם אנשי צבא, אבל הם מבינים במצות כיבוש הארץ, אינם כלכלנים אבל מבינים בצדק.  הרב מבין בערכים מוסריים – מתוך דבקות בד'.  אבל זה בלתי אפשרי בשתי דקות.  אלא צריך להתגדל בתוכן ובסגנון, ובזה תהיה להם השפעה.

ש: אז להחרים את אמצעי התקשורת ההמוניים?

ת: אין צורך להחרים אבל לא בהם מתגלה חשיבותו, גם מצד הסגנון המהיר השטחי, וגם מצד הנושאים הנקודתיים בהם לא בהכרח יש לו הבנה.  אין זה פחד והתחמקות, אלא איש על מחנהו איש על דגלו.

ש: ובסיכום?

ת: לכתיבה יש מעלה שהיא עמוקה, שהיא נשלטת ויש לה השפעה מצטרפת. מה שלא הסבירו במאמר זה, יסבירו במאמר אחר.  שם עיקר השפעתו, ורדיו-טלוויזיה טפלים.  אמנם התקשורת היא חלק מן החיים, אבל לא כל החיים אלא חלק קטן של החיים.

ש: ואותה כתיבה עמוקה תשפיע על עם ישראל?!

ת: ודאי.  אנו עם חכם ונבון, צמא לדברים עמוקים ורציניים, אבל מסוברים בשפה של הדור.  הדור הזה הוא דור גדול, שעשה דברים גדולים, ויעשה דברים גדולים.