הר המור = חשמונאים

 שלמה אבינר


 

ש: באחד עלוני השבת, נכתב שתלמידי הג"ר צבי טאו צריכים לראות בחנוכה את החג שלהם?

ת: ודאי.  יש לשמור כל התורה וכל החגים כולל חנוכה.

ש: לא.  הכוונה שחנוכה צריך להיות ראש השנה שלהם, כי הוא כמו החשמונאים: מלחמה על שחרור לאומי, מלחמה נגד רוח יוון ונגד מתיוונים.

ת: הכותב מגזים.  בודאי הג"ר צבי טאו הוא אדם חשוב מאוד, אך להשוות אותו לקדושה הנוראה של החשמונאים, זה מופרז.  אם ראשונים כמלאכים, אנו כבני אדם, ואם ראשונים כבני אדם, אנחנו כחמורים.

ש: לא.  הוא לא סובר שדרכם של החשמונאים היתה נכונה, אלא שלאורך ההיסטוריה הלכו בדרך אחרת של ספיגה מן הסביבה הגויית.

ת: אז הוא נגד חנוכה?!  לא מובן?!  על כל פנים, אין לתלמידי הרב טאו לדאוג, הם בחברה טובה.

ש: הוא טוען  שלדוגמא הרמב"ם כן ספג תרבות של גויים.

ת: טענה ישנה שכבר הוכחשה מזמן.  אדרבה כל הלומד מורה נבוכים, רואה שהרמב"ם פונה ליהודים שספגו את הפילוסופיה של אריסטו, ולכן הוא מברר אותה בסכין חד.  מה שנכון, כמובן הוא מקבל, שהרי "קבל האמת ממי שאמרה", כמו שהוא אומר בהקדמת שמונה פרקים.  מה שאינו נכון, הוא שובר כחרס הנשבר, בהוכחות שכליות חזקות. אבל קנה המידה שלו הוא התורה, על פיה הוא קובע מה נכון ומה לא.

ש: על כל פנים, הוא לא ראה בעיה בלימוד זה...

ת: ודאי הוא אסר לימוד זה, כפי שהוא פוסק בהלכות עבודה זרה, שלימודים אלה אסורים מן התורה.

"ספרים רבים חיברו עובדי עבודה זרה בעבודתה, היאך עיקר עבודתה ומה משפטה ומעשיה.  ציוונו הקדוש ברוך הוא, שלא לקרות באותן הספרים כלל, ולא נהרהר בה, ולא בדבר מדבריה.  ואפילו להסתכל בדמות הצורה - אסור, שנאמר 'אל תפנו, אל האלילים' (ויקרא יט ד).  ובעניין זה נאמר 'ופן תדרוש לאלוהיהם לאמור, איכה יעבדו' (דברים יב לא) - שלא תשאל על דרך עבודתה היאך היא, ואף על פי שאין אתה עובד:  שדבר זה גורם לך להיפנות אחריה ולעשות כמו שהן עושין, שנאמר 'ואעשה כן, גם אני' (שם)... 

ולא עבודה זרה בלבד הוא שאסור להיפנות אחריה במחשבה, אלא כל מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה - מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו, ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונימשך אחר הרהורי הלב:  מפני שדעתו של אדם קצרה, ולא כל הדעות יכולות להשיג האמת על בורייו, ואם יימשך כל אדם אחר מחשבות ליבו, נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו.

כיצד:  פעמים יתור אחר עבודה זרה; ופעמים יחשוב בייחוד הבורא, שמא הוא שמא אינו, מה למעלה מה למטה, מה לפנים מה לאחור; ופעמים בנבואה, שמא היא אמת שמא אינה, ופעמים בתורה, שמא היא מן השמיים שמא אינה.  ואינו יודע המידות שידון בהן עד שיידע האמת על בורייו, ונמצא יוצא לידי מינות.

ועל עניין זה הזהירה תורה, ונאמר בה 'ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים, אחריהם' (במדבר טו לט) - כלומר לא יימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה, וידמה שמחשבתו משגת האמת.  כך אמרו חכמים, 'אחרי לבבכם', זו מינות, 'ואחרי עיניכם', זו זנות" (רמב"ם, הלכות עבודה זרה ב ב).

ש: אז למה הרמב"ם בעצמו למד פילוסופיה אם זה אסור?

ת: כמובן הוא נשאל על כך והשיב, שאהבתו הולכת רק לתורה, אך עשה זאת בגלל פיקוח נפש של האומה כדי להשיב על דעות רעות.  וזה לשונו: "בטרם נוצרתי בבטן - התורה ידעתני, ובטרם אצא מרחם - הקדישתני, ולהפיץ מעיינותיה חוצה - נתנתני, והיא איילת אהבי ואשת נעורי אשר באהבתה שגיתי מבחורי ואף גם זו נשים נכריות נעשו לה צרות: מואביות, עמוניות, צידוניות, אדומיות, חיתיות - והאל יודע, כי לא נלקחו מתחילה אלא להיותן לה לרקחות ולטבחות ולאופות, להראות העמים והשרים את יופיה כי טובת מראה היא עד מאד (איגרת לחכמי לוניל, איגרות הרמב"ם חלק ב', מהדורת הרב שילת, עמ' תקב).

ש: נחזור לענייננו ולתרבות המערב.  הרי יש בה דברים טובים?

ת: בודאי.  הוא מתחלקת לשלושה חלקים: מדע, פילוסופיה ופנאי. באשר למדע, בודאי אין לנו בעיה, אנו אוהבים מדע.  כמובן, יש להשתמש לטובה ולא לרעה.  המוסריות קודמת למדע.  באשר לפילוסופיה כבר דיברנו, יש דברים נכונים ויש לא נכונים.  אבל גם ביחס לדברים הנכונים, אינינו זקוקים להם, יש יותר טוב אצלנו.  

הבעיה הגדולה היא תרבות הפנאי, שירה, בידור, סרטים ועוד.

ש: כן.  אין צריך בהסברים, היא מלאה שחיתות, ולצערנו היא חודרת בארצנו הקדושה.

ת: אז אשרי מי שלוחם נגדה בכל תוקף, כגון הג"ר צבי טאו ותלמידיו.  אז מה בעייתו?

ש: הוא טוען שהם מסתגרים.

ת: מה איכפת לו.  זו מדינה חופשית.  יש חירות.  שיחיה איך שהוא רוצה ויתן לאחרים לחיות.

ש: אבל הוא טוען שהשפעתם הולכת ומתרחבת כל הזמן,  שהם משפיעים דרך החינוך, דרך תנועת הנוער, דרך המכינות הקדם צבאיות, דרך גרעינים תורניים במקומות רבים,  ושיותר ויותר אנשים הולכים ומתקרבים להשקפתם.

ת: עכשיו אני לא מבין כלום: אם הם משפיעים בכל הרבדים של הציבור, אז הם לא מסתגרים.  חינוך זו הסתגרות?  תנועת נוער זו הסתגרות?  חיילים זו הסתגרות?  גרעין תורני זו הסתגרות?  אדרבה, זה קשר גדול לעם ישראל.  סתירה ראשונה: הם כמו החשמונאים אז שליליים.  סתירה שניה: הם מסתגרים-משפיעים.

ש: יש גם במאמר הזה הרבה לשון הרע...

ת: איני רוצה לשמוע.

ש: אז, בסיכום?

ת: מי שטוען דברים לא לעניין, סימן שאין לו מה לטעון לעניין.  חזק ונתחזק בתורה, כמו בימים ההם, כך בזמן הזה.