הלכות עובד זר

הרב שלמה אבינר


 

השכמה בבוקר

נטילת ידיים בבוקר

ש: ישראל שאין בכוחו ליטול ידיו בבוקר, האם מותר לעובד זר ליטול לו?

ת: כן, כיון שאין הנכרי מקבל טומאה (פמ"ג מ"ז ד סק"ז דלא כהחיד"א בקשר גודל א ב).  והוא הדין נטילת ידים לסעודה (חזו"א או"ח כג ח, שמותר אפילו לכתחילה.  אמנם כתב המ"ב קנט סט, שיש להיזהר לכתחילה).

 

התעטפות בטלית

ש: האם מותר לעובד זר לשים את הטלית על יהודי?

ת: כן, ואפילו הוא לא מתעטף בה כעיטוף הישמעאלים בעת הברכה, יצא (לבוש ח ב).

 

הנחת תפילין

ש: האם מותר לעובד זר לשים תפילין על יהודי?

ת: ראוי שהיהודי יסייע לו.  אם אינו יכול, עדיף שישראל בר חיובא יניח עליו.  ואם אינו נמצא, יניח לו העובד זר (שו"ת שבט הלוי א ח).

 

בית כנסת

גוי בבית כנסת

ש: האם מותר לעובד זר להיכנס לבית הכנסת?

ת: כן.  אך בלי צלב (שו"ת הר צבי או"ח א פה.  שו"ת שאילת שלמה א צה).

ש: עליו ללבוש כיפה?

ת: אין חובה כלל, אך הכל כפי מה שנהוג באותו בית כנסת.

[מסופר בס' דברי הרב (עמ' קמב), שפעם לקחו מורה גוי ללמד אחר הצהריים לימודי חול בישיבה קטנה, ונסתפק המנהל האם נכון לבקש ממנו שיחבוש כיפה בזמן שהוא בכתה עם תלמידיו. כששאל את הגרי"ד סולוביצ'יק, השיבו שאין צריכים לבקש ממנו שיחבוש כיפה. כששאל את הג"ר משה פיינשטיין, השיב שעל הנכרי להתנהג כמו שאר האנשים במוסד, כלומר, שיש לבקש ממנו שיחבוש כיפה. אח"כ שאל את הג"ר אהרן קוטלר, והוא השיב שאין לבקש ממנו שיחבוש כיפה, משום שיש בזה ענין של הבדלה, לעשות היכר שרק היהודים חובשים כיפות ולא הגוים]

 

שבת

נרות שבת על ידי עובד זר

ש: אם זקן או חולה לא יכול להדליק נרות שבת, האם יכול למנות שליח את עובד הזר?

ת: כן.  והיהודי יברך (עי' פסקי תשובות רסג יט).

 

הדלקת אור

ש: מותר ליהודי להניח לעובד זר להדליק אור בביתו עבורו?

ת: לא.  אמירה לנכרי אסורה מלבד מקרים יוצאי דופן.  ואם היהודי מבקש ממנו, אסור ליהנות ממנו (מ"ב רעו יג)  ואם הוא עושה מעצמו, צריך למחות על כך.  אם בכל זאת הגוי מדליק, מותר ליהנות מן המלאכה, דהוי כאלו עשה הגוי לצרכו (מ"ב שם לו). 

ש: האם מותר לגוי להדליק לעצמו בחדר שלו בבית היהודי?

ת: כן.  ומותר ליהודי ליהנות ממנו (מ"ב רעו ח).

ש: אם חייבים להדליק אור לחולה בשבת, מה עדיף, גרמא או אמירה לנכרי?

ת: גרמא (יש להזכיר שפעם אחת כשהיה הגרי"ד סולוביצ'יק, בנו של הגר"מ, ילד, ביקר אצל זקנו הגר"ח בבריסק, והיה לו חולי בגרונו,  ובליל שבת הזמינו רופא נכרי לביתו של הגר"ח לראות מצבו,  וכשפתח הילד את פיו והסתכל הרופא בפנים, שאל הגר"ח לרופא אם הוא צריך ליותר אור בכדי שיוכל לראות טוב יותר. השיבו הרופא: זה רעיון לא רע.  ותיכף ציווה הגר"ח לאבי הילד הגר"מ שיגדיל הלהב של הלאמפ [מנורה] שהיה דולק בחדר ההוא, וכשהתחיל הגר"מ להסס ולומר כי הלא שבת היום, והרופא לא אמר בהחלט שצריך להגדלת הלהב, פנה הגר"ח כלפי הדיין הג"ר שמחה זעליג זצ"ל שג"כ היה נוכח אז, ואמר לו  "ער איז איין עם הארץ" (=הוא עם-הארץ), תגדיל אתה את הלהב, וכך עשה הגרש"ז תיכף ומיד כאשר צווה, מבלי להסס מאומה.  הליכות הגר"ח עמ' מו.  הרב [באנגלית] מהרב אהרן רקפת ח"א עמ' 277).

ש: ואם אי אפשר להדליק בגרמא, אפשר לבקש גוי?

ת: כן, ואפילו חולה שאין בו סכנה (מ"ב רעו ז).  וכן זקן שכחו תש דינו כחולה לענין זה, שהרי הוא עלול למעוד וליפול בהיעדר אור (עזרה כהלכה ג טז).  אם יש חושך, אסור, אלא אם כן יש ילד קטן בחרדה.  אם אין חימום, אסור, אלא אם כן יש ילד קטן או חולה או זקן או סבל רב.  לחמם מאכלים, אסור (עיין פירושו של הרב על קצשו"ע פ כז).  עשה הגוי מלאכה לצורך חולה או זקן או קטן, מותר אף לבריא ליהנות מן המלאכה (שו"ע או"ח רעו א.  מ"ב ו).

 

כיבוי האור

ש: מותר לומר לעובד זר לכבות את האור?

ת: אסור.  אם הוא בא לכבות את הנר לצורך היהודי, יש אומרים שאין היהודי צריך למחות בו (שו"ע הרב שה קונטרס אחרון א) ויש אומרים שצריך למחות  (מלכים אמניך פ"ד הערה ד בשם הגרי"ש אלישיב).

ש: מותר לומר לעובד זר לכבות אור לצורך חולה כדי שיוכל לישון?

ת: כן, ואפילו חולה שאין בו סכנה (חוט שני פא ה).   

 

חימום או קירור הבית

ש: כאשר הקור גדול מותר לומר לעובד זר לחמם את הבית לצורך כל אדם?

ת: כן משום "הכל חולים אצל צינה" (שו"ע או"ח רעו ה).

ש: אם המזגן פועל ומקרר את הבית יתר על המידה, עד שאי אפשר לשאת את הקור בכל הבית, מותר לומר לגוי לכבות את המזגן?

ת: כן משום ש"הכל חולים אצל צינה".  אבל זה בתנאי שיש קור בכל הבית.  אם לא, יש ללכת למקום אחר בבית (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סו"ס מב).

ש: כשהחום גדול ואי אפשר לסובלו, מותר לומר לגוי להפעיל את המזגן?

ת: רק אם יש זקן שתש כחו ויש לחוש שהחום הרב יזיק לו.  וכן תינוק (שו"ת מנחת יצחק ג כג.  שו"ת תשובות והנהגות א רעז.  משום שבות דשבות במקום צער גדול.  דלא כשו"ת אגרות משה יו"ד א מז אות ב).

 

הפסקת חשמל

ש: אם המתג הראשי קפץ וקר מאוד, האם מותר להרימו בשינוי?  הרי כולם חולים אצל הצינה ובשינוי זה מדרבנן?

ת: כולם חולים אצל הצינה זה בארצות הצפון, וגם אין זה מתיר כל איסור דרבנן אלא כגון אמירה לנכרי.  אלא מותר אם יש ילד קטן תחת לגיל שנתיים שנחשב חולה שאין בו סכנה גם אם הוא בריא, או שילד ירים בשינוי, שזה מותר באקראי לצרכו.  שו"ע הגר"ז שמג (וכן פסק הרב הראשי הג"ר דוד לאו אחרי שרב אחד פרסם מאמר המתאר כיצד הוא התיר לעצמו להדליק את החשמל בשינוי.  פרסם הג"ר לאו בעיתונות, שאותו רב נהג לא נכון, וז"ל: "לצערי הרבה אנשים לא ידעו מה לעשות ונכנסו ללחץ, והתירו לעצמם לעשות דברים שאינם מותרים.  המשנה ברורה אומר במפורש שבמקרים כאלו מותר רק על ידי נכרי ולא בשינוי.  חבל שאנשים לא היו מודעים להלכה.  לגבי אותו מאמר שפורסם, אם הרב שפרסם את המאמר יעיין בהלכה, הוא יראה שהוא לא צדק במעשיו").

 

בישול בשבת

ש: מותר לבשל על ידי נכרי בשבת?

ת: אסור (מ"ב שיח כז).  ובמקרה יוצא דופן יש לשאול רב.

ש: מותר לאכול מהמאכל שבישל העובד הזר בשבת לצורך עצמו?

ת: אסור משום מעשה שבת, ואף משום בישול גוים (שו"ע או"ח שכה ד.  מ"ב טז).

ש: אפשר לומר לגוי לשים מאכל מבושל על הפלטה בשבת?

ת: באופן פשוט, אסור.  אם אין ליהודי תבשיל חם לצורך סעודה שבת, התירו לומר לגוי ליתן על הפלטה תבשיל שהיה מבושל קודם השבת שאין בו רוטב, מפני כבוד השבת, משום דהוי שבות דשבות במקום מצוה (מ"ב שכה ס.  מ"ב רנג ה בה"ל ד"ה להחם).

 

גוי המחלל שבת בחדרו

ש: מותר לגוי לעשות מלאכה בחדרו לעצמו כגון לדבר בפלאפון, לשמוע למוזיקה וכדומה?

ת: מותר בצנעה ושלא שומעים (פמ"ג מ"ש רמז ב.  חוט שני פא ג).

ש: מותר לו לבשל בשבת בכליו לצורך עצמו?

ת: כן (מ"ב שז עג).  

 

טלטול ישראל היושב בכסא גלגלים

ש: מותר לעובד זר לטלטל יהודי בכסא גלגלים בשבת?

ת: בעיר שיש עירוב – מותר, אפילו היהודי מחמיר לא לטלטל.  אבל אם אין עירוב – אסור (עזרה כהלכה ה יא בשם הגר"נ קרליץ).  אם יש ספק רשות הרבים, יש לשאול המרא דאתרא.

 

הבדלה במוצאי שבת

ש: מותר לעובד זר להדליק את נר הבדלה?

ת: לא.  מכל מקום יכול הגוי להדליק את הגפרור שממנו ידליק היהודי את נר ההבדלה (מ"ב רחצ כג).

 

יום טוב

אכילת נכרי ממאכל שנתבשל ביו"ט

ש: מותר לבשל לעובד זר הגר בבית ביו"ט?

ת: באופן פשוט, אסור לבשל לצורך גוי ביו"ט (שו"ע או"ח תקיב א.  מ"ב א).  אבל יהודי המבשל לצורך עצמו ביו"ט, מותר לו להוסיף באותה קדרה לצורך גוי העבוד אצלו ואוכל על שולחנו, אך יזהר שלא יאמר בפירוש שההוספה היא עבור הגוי.  ודווקא קודם שנתן את הקדרה על האש, אך לאחר שנתנה על האש אסור להוסיף לתוכה עבור הגוי, אא"כ יש לו מאמכלים אחרים שיוכל לפייס בהם את הגוי (עזרה כהלכה ו ד).

 

פסח

בדיקת וביעור חמץ

ש: עובד זר יכול לשמש כשליח לבדוק את החמץ עבור היהודי?

ת: אסור (מ"ב תלב ח).  החדר של העובד הזר לא צריך בדיקה אם רק הוא משתמש בו (עזרה כהלכה ו טז).

ש: מותר לו לשרוף עבור היהודי את חמצו?

ת: כן ("ב תמו ז).

 

עובד זר בליל הסדר

ש: מותר להזמין עובד גוי לליל הסדר?

ת: אמנם אסור להזמין גוי לארוחה ביום טוב, שהרי אסור לבשל ביום טוב עבור גוי, וגזרו שלא להזמין שמא ירבה (שו"ע או"ח תקיב א ומשנה ברורה), מכל מקום, חכמים התירו באופנים שונים כשברור שלא יבשל עבור האורח. כגון שבא מאליו אחרי שכבר מוכנה הסעודה. קל וחומר בימינו, שהכל מוכן מראש וכלל לא מבשלים אחרי כניסת החג. עבור עובדת זרה בודאי אפשר, שדומה לעבד ושפחה (ע' רמ"א יו"ד קיג ד). וכן גוי בתהליך גיור שלגבי כמה ענינים הקילו (שו"ת מנחת אלעזר ג ח). עיין הגדת הריעב"ץ שמסביר "כל דכפין" לגבי הזמנת גוי. עיין מועדי הראי"ה  שמושל ירושלים סעד בליל הסדר אצל מרן הרב קוק (עמ' שכ). וכן אמר הגרש"ז אוירבך שבשנים קדמוניות היה נהוג להזמין גויים נכבדים לליל הסדר, כגון קונסולים, וכנראה שהיה ענין חשוב שלא ישנאו את היהודים. גם הדבר היה ידוע שליל פסח הוא זמן מיוחד שמזמינים אותם, ואפשר דמשום כך, לא חששו שמא ירבה בשבילו (שולחן שלמה – יום טוב ח"א עמ' רז הערה ח).

שמענו עוד פתרון שחידש הגרי"ש אלישיב שגוי יעשה קנין לפני יו"ט על האוכל שיאכל בבית היהודי ואז יבוא לאכול מזונו ואין שייך "שמא ירבה".

אין איסור ללמד תורה כשגוי יקשיב, כמו שאסור ללמד גם את עבדו תורה (רמב"ם, עבדים ח יח). ומצינו, שטבי, עבדו של ר"ג, היה ת"ח גדול, והיו החכמים לומדים ומפלפלים, אף כשהיה טבי נמצא אצלם עם כוונה לשמוע דברי חכמים. אך, כמובן, יש להיזהר מנגיעתו ביין (שו"ת אגרות משה יו"ד ב קלב.  וכן בשו"ת משנה הלכות ה קעב). מה שטוענים אנשים שלא נוח לומר "שפוך חמתך אל הגויים" לפני גויים, גויים הגונים - מבינים, שהרי אנו מדגישים: "שפוך חמתך אל הגויים - אשר לא ידעוך".

אבל אסור לתת לגוי לאכול מן פרוסת מצת המצוה של ליל הסדר.  וכן ממצת האפיקומן (ט"ז או"ח קסז יח).

 אפשר להקל אם יש סיבות יוצאות דופן.

 

סוכות

איגוד הלולב

ש: מותר לעובד זר לאגוד את הלולב עם ההדסים והערבות?

ת: לכתחילה לא (מ"ב תרמט יד.  שעה"צ טו).

 

בניית סוכה על ידי גוי

ש: האם מותר לבנות סוכה על יד גוי?

ת: סכך לא לכתחילה ודפנות מותר ועדיף שלא.  פס"ת תרלה הערה 6.

 

גוי בסוכה

ש: זה נכון שאין להכניס גוי לסוכה?

ת: כתב הש"ך עה"ת (פ' אמור): "הרי הז' צדיקים רמוזים (האושפיזין) שהם באים ויושבים בסוכה על כן צריך לשבת בה באימה וביראה בבושה וענוה, ולא יימשך אחר אכילה ושתיה שלא יבא לידי נבלה, ולא יכניס לתוכה גוי שהסוכה צלא דמהמנותא וגוי לית ליה מהמנותא ואז בורחת הקדושה וז' צדיקים מקללים קללות נמרצות וכו'".  וכן מובא בכה"ח (תרלט סק"ו).  וכדומה בס' מדרש פנחס להרה"ק מקוריץ.  ועיין בשו"ת דברי יציב (או"ח ב רעד אות ג).

וכן כתב הגר"ע יוסף בחזון עובדיה סוכות (עמ' קכב הערה כב) ומובא בשם הגר"ח קניבסקי (מועדי הגר"ח תשובה תקי"ד).

ובשו"ת רבבות אפרים (ז קעט. ועי' ח תנז) נשאל על מעשה ביהודי שיש לו חנות עם שותף גוי ובא הגוי למסור ליהודי דבר בביתו בחוה"מ סוכות, היכול להזמינו? השיב שאין להכניסו כי פה הגוי לא ידע מהסוכה ולא הוה חשש איבה.

וכתב הגר"י זילברשטיין שיש אפילו להימנע להכניס מסייע גוי (מלכים אומניך עמ' שמה בשם סוכה כהלכתה כ"ח).

וכתוב בכי בא מועד (סוכות עמ' צג): "יש אומרים שהצריך להכניס גוי לסוכה ונחוץ לו הדבר וכגון שיש מטפל סיעודי המטפל בזקן מבני המשפחה, הדרך לכך שיפרוס ניילון או יפסול את המקום שיישב בו הגוי ובזה אינו מבזה את הסוכה.  ולמעשה מי שקשה לו לפסול את אותו מקום, או שהגוי הולך ומסתובב בכמה מקומות בסוכה, אין צריך לעשות כל זאת ואין לחשוש בדבר.  והמחמיר בזה תבא עליו ברכה".  ומביא בהערה: "ושמחתי עד מאוד בעש"ק פרשת כי תצא התשע"א שמרן הגרע"י שליט"א [זצ"ל] השיבני ע"י שליח נאמן מנאמני ביתו ששאלו לדין זה והורה להיתר ללא שום צורך לפסול את מקום ישיבת הגוי".

ובפסקי תשובות (תרלט ג): "ובספה"ק מובא עוד שלא להכניס נכרי לסוכה אא"כ יסגור הגגון שמעל הסוכה כי אז אין הסוכה כשרה ואין חשש להכניס גוי".

סיכום: אין זה מוזכר בגמרא, ברמב"ם, בשו"ע ובמ"ב.  אך מוזכר באחרונים.  לכן אם אפשר להימנע, ראוי, אבל אין איסור בדבר.

 

חנוכה

הדלקת נרות חנוכה על ידי גוי

ש: מותר לגוי להדליק נר חנוכה עבור יהודי?

ת: לא (עזרה כהלכה ו כג).

 

פורים

משלוח מנות על ידי גוי

ש: מותר לשלוח מנות לחבירו בפורים ע"י עובד זר?

ת: כן (חת"ס גיטין כב ב.  פסקי תשובה סי' קמח).

 

תשעת הימים

כיבוס בתשעת הימים

ש: האם מותר לעובד זר לכבס בגדי ישראל בתשעת הימים?

ת: אסור.  אפילו הוא עושה מעצמו (רמ"א או"ח תקנט ג).  ועובד זר שרוצה לכבס בגדי עצמו בתשעת הימים בבית היהודי, אין צריך למחות בו (עזרה כהלכה א טו).

 

כשרות

אזהרה למעסיק עובד זר

ש: כמה צריך ללמד עובד זר על כשרות?

ת: חייבים להדגיש לו את חומרת האיסור בבישול גוי, וכן ללמדו שיש איסור לערב בשבר בחלב, ולפרט לפניו את אופני איסור בישול בשר וחלב במאכלים ובכלים שונים, וכמו כן להזהיר אותו על שאר איסורים מצויים שהוא עלול לערב בתבשיל (עזרה כהלכה ח א).

 

אופנים להתיר בישול על ידי עובד זר

ש: באלו אופנים מותר לעובד זר לבשל עבור יהודי?

ת: לספרדים, מותר לגוי להדליק את האש, אבל היהודי חייב לשים את הסיר על האש (שו"ע יו"ד קיג ז).  לאשכנזים, א. מותר ליהודי להדליק את האש, ואז מותר לגוי לשים את הסיר על האש.  ב. גם מותר לגוי לשים את הסיר על הכיריים וגם להדליק את האש, ואחר כך היהודי יגביר את חום האש, בתנאי שהגברת החום ממהרת את פעולת הבישול.  ג. הדליק היהודי נר, והגוי העביר אש מנר זה והדליק על ידו את האש שתחת הסיר (רמ"א שם.  ש"ך סק"ט.  הליכות שלמה, הלכות עשרת ימי התשובה פ"ג, אורחות הלכה הערה 11).

ש: ומה לעשות במקרה של זקן או חולה וקשה לעשות כן?

ת: יש לבני משפחתו לבשל עבורו כל מאכליו והגוי רק יחמם את האוכל במיקרוגל קודם האכילה (בדרך כלל יש גם בישול גוי במיקרוגל).  אם המאכלים יבשים אין כל חשש לכל הדעות.  אם יש רוטב, מותר לאשכנזים, ויש דעות בין הפוסקים הספרדים.  אבל אם הרוטב קרוש בעת שמחממו שאז יכול הגוי לחממו לכל הדעות (עזרה כהלכה ח יז).

ובדיעבד גם אפשר להקל.  כאמור, לפי הרמ"א די שיהודי ידליק את האש בתחילת היום ואחר כך כל מה שיבשל גוי אין בו איסור.  אבל השולחן ערוך פוסק שיהודי צריך להדליק את האש אחרי שהסיר כבר הונח שם, או שיהודי ישים את הסיר על האש גם אם הגוי הדליק, כך שפעולת הבישול מיוחסת לו ישירות (שו"ע יו"ד קיג ז).  והרמ"א פוסק עוד שאם משרת קבוע מבשל, אין איסור במזון, כיון שלעניין זה דינו כעבד שבישולו מותר, אבל השולחן ערוך אוסר (שו"ע יו"ד קיג ד). ובזה אפשר שעובד זר דומה לעבד, שהרי הוא משרת קבוע.  לכן פסק הג"ר עובדיה יוסף, שאם יהודי מדליק בהתחלת היום, זה ספק ספיקא ויהיה מותר גם לספרדים: ספק שמא הלכה שדי בהדלקה בתחילת היום, וספק שמא הלכה שמשרת קבוע דינו כעבד וקל וחומר משרת  זקן או חולה (שו"ת יחוה דעת ה נד).

ש: ומה הדין אם זקן או חולה שאין בו סכנה לא יכול לעזור לעובד זר וגם לא יכול להשיג בישולי ישראל?

ת: מותר לו לאכול בישול גוי (שו"ע או"ח שכח יח-יט.  מ"ב ס"ק סג).

 

הכשרת כלים מבליעת בישול גוי

ש: מה דין הכלים שבישל בהם גוי?

ת: צריכים הגעלה ואסור להשתמש בהם (ש"ך יו"ד קיג ס"ק כ-כא).

 

בשר שנתעלם מן העין

ש: האם יש חשש בשר שנתעלם מן העין בעובד זר?

ת: כן אבל זאת בכמה תנאים: א. יש הנאה לגוי בהחלפת המאכל, אבל אם אין לו כל הנאה בזה אין לחוש להחלפה.  ב. אם יהודי יוצא ונכנס בבית, והגוי חושש שמא יראנו בשעה שמחליף, אין לחוש להחלפה (שו"ע יו"ד קיח י).

 

קפה ותה

ש: האם מותר לעובד זר להכין כוס קפה או תה ליהודי?

ת: כן ,כי המים הם העיקר (דרכי תשובה קיג ב).

 

סתם יינם

ש: מה הדין אם עובד זר נוגע ביין או מיץ ענבים?

ת: הם אסורים (שו"ע יו"ד קכד א).  ואם הגוי אינו עובד עבודה זרה או נוצרי, אלא מוסלמי או אתאיסט, והוא מזג את היין לכוס, אין היין שבבקבוק נאסר אלא רק מה ששפך בכוס (שו"ת יביע אומר א יו"ד יא).  לכן יש להשתמש רק ביין מבושל (שם קכג ג).

 

טבילה על ידי גוי

ש: מותר לגוי להטביל כלים חדשים?

ת: רק אם מטבילם בפני יהודי (רמ"א קכ טו).

 

עבודה זרה

שבח או מתנה

ש: מותר לשבח עובד זר על עבודתו, או אסור משום "לא תחנם"?

ת: מותר לשבח גוי על מידותיו הטובות כדברי הגמרא ברכות (ח ב): "רבן גמליאל משבח את הפרסיים" (ועיין באריכות בטוב ראיה למרן הרב קוק ברכות ח ב).

ש: מותר לתת לו מתנה כאות תודה?

ת: מותר לתת לו מתנה כדי לגרום לו שיעבוד טוב יותר מכאן ואילך  כי אין זה חינם (עזרה כהלכה יא ה).

 

הכנסת עבודה זרה לבית

ש: מותר לעובד זר להכניס עבודה זרה לחדר הפרטי שלו?

ת: אסור (שו"ע יו"ד קנא י),  כולל שתי וערב אא"כ יודע בברור שאינו עובד לו, כגון שהוא תלוי על צוואורו וכדומה לנוי בעלמא (ש"ך קמא סק"ו.  והגר"י זילברשטיין הסתפק בזה.  עזרה כהלכה פי"א הערה ל).

 

תספורת על ידי עובד זר

ש: מותר להסתפר על ידי העובד זר?

ת: באופן פשוט, אין להסתפר מן הגוי אלא במקום שמצויים בני אדם.  אולם בעובד זר המשרת בבית ישראל, יש להקל (עזרה כהלכה יא יט).

 

מזוזה

מזוזה בחדר של עובד זר

ש: האם חדר פרטי של עובד זר בבית ישראל חייב במזוזה?

ת: כן (ערוך השולחן יו"ד רפו ג).  ואסור לגוי לקבוע מזוזה (שדי חמד מערכת המ"ם כלל קלא).

 

לימוד תורה

לימוד תורה לעובד זר

ש: מותר ללמד עובד זר תורה?

ת: אסור (רמב"ם, הלכות מלכים י ט).  ואף אגדות חז"ל אסור ללמדו (שו"ת אגרות משה יו"ד ג, פט).

ש: אם רוצה היהודי שיקרא הגוי לפניו דברי תורה, והגוי יודע קרוא וכתוב אך אינו מבין את משמעות הדברים, מותר לגוי לקרוא לפניו?

ת: כן.  בין מתורה שבכתב ובין בתורה שבעל פה (עזרה כהלכה יא כ בשם הג"ר אשר ווייס).

ש: מותר ללמד את הגוי הלכות מעשיות הנוהגות בכשרות המטבח וכדומה, כדי שידע לנהוג אצל היהודי?

ת: מותר (מלכים אמניך פי"ד הערה י בשם הגרי"ש אלישיב).

 

יחוד

דיני יחוד בעובד זר

ש: האם כל דיני יחוד שייכים בעובד זר או עובדת זרה, שגרים עם בעל ואשתו?

ת: ודאי.  וצריך להיזהר מאוד (שו"ע אה"ע סי' כב).