לא לחינוך דתי מעוות

הרב שלמה אבינר

[ראיון ברדיו]

 

ש: ערב טוב הרב.  אתה אמרת שאין לומר חמ"ד  -   חינוך ממלכתי דתי, אלא חמ"מ, חינוך ממלכתי מעוות בגלל התוכניות השונות  להכלת להט"בים?

ת: כן .אני אמרתי, אני אומר, וגם בעתיד אמשיך לומר.

ש: וזאת למה?

ת: כי זה נגד התורה.

ש: אבל אנו במדינה חופשית דמוקרטית?

ת: ידוע.  אך שלא יכנו את עצמם חינוך דתי.

ש: אלא מה? חינוך חילוני?

ת: לא.  יש גם הרבה חילוניים שמאוד מתנגדים לחיים הפוכים.

ש: אבל גם החיים ככה הם בני אדם?!

ת: ודאי הם בני אדם, יותר מזה הם יהודים, ונכללים באהבת ישראל.  אבל אינם יכולים לקרוא לעצמם דתיים.

ש: אבל יש ארגונים שונים של להט"בים דתיים.  מה ההגדרה של דתי?

ת: המקיים את התורה.

ש: הם טוענים שהתורה לא שרטטה גבולות ברורים למצבים האנושיים האלה.

ת: גבולות ברורים מאוד!  חיוב מיתה.

ש: אם כן אתה פוסק שיש להוציא להורג גברים שחיים יחד!!

ת: דמגוגיה שפלה.  כבר אלפיים שנה אין אצלנו דיני נפשות.  בתור עיתונאי חדשותי, כדאי לך להתעדכן מידי פעם כל אלפיים שנה.

ש: אבל עובדה שבמצעד, מחומם אחד  רצח מפגינה...

ת: שוב דמגוגיה שפלה של הכללות.  במשך אלפיים שנה סבלנו מהכללות של אנטישמים: "יהודי אחד גנב, כל היהודים גנבים".  ואתה מצטרף ללהקה הזאת?!

ש: טוב.  טוב.  אם כן, עתה זה לגיטימי?

ת: לא אמרתי זאת.  בתורה, כתוב שזה תועבה, וזה עדיין תועבה.

ש: אתה לא חושב שזה ביטוי מעליב, שאינו עולה בקנה אחד עם אהבת כל אדם?

ת: אני חושב שריבונו של עולם אוהב כל אדם לא פחות ממך.  הוא גם ברא את האדם, והוא גם מפרנס אותו ונתן לו עולם נפלא.  לכן, אם הוא מכנה נטיות הפוכות בשם תועבה, הוא יודע מה הוא אומר ומה הוא עושה.

ש: אבל הזמנים השתנו.  היום מחנכים להכיל את הזולת.

ת: ידוע.  להכיל-לקבל-לאהוד-לגלות יחס חיובי-לגלות יחס ידידותי- לגלות הבנה-לגלות סבלנות-לגלות רגישות, ובדרך זו מובילים את החברה להרס ולחורבן.  זה הפרי  הבאוש של הרלטיביזם המוסרי: כל אחד רואה את עצמו בעל סמכות לקבוע את אמות המידה של המוסר.  לא נכון.  יש טוב ויש רע.  וטוב הוא טוב!  ורע הוא רע!

ש: ואם אדם הוא באמת כזה  בעל  מה שאתה קורא "נטיות הפוכות", מה יעשה?  הרי זו נטייתו!  הוא עדיין אדם בצלם אלהים!

ת: ואיך אתה מגדיר צלם אלהים?

ש: ...תגדיר אתה...

ת: הרמב"ם בתחילת ספרו מורה נבוכים מגדיר צלם אלהים כבחירה חופשית.  אדם מחליט אם לעשות טוב או רע.  הוא אינו כבול להכרחים פסיכולוגיים. כולנו בעלי יצרים, יצרים טובים ויצרים רעים, גם אני, גם אתה.  ואדם צריך להתגבר על יצרו.

ש: זה קשה.

ת: הפעם אני מסכים איתך.  אכן, איזהו גיבור?  הכובש את יצרו.