האם יש מקומות מותרים בהר הבית

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: יש טוענים שלאור מחקרים חדשים, עתה ברור אלו חלקים מהר הבית מותרים ואלו אסורים, ולכן הפסקים של גדולי הדור שאוסרים כניסה הינם בטלים ומבוטלים.

ת: כבר טוענים זאת עשרים שנה שעכשיו הכל ברור, שעכשיו הכל השתנה.  לא נכון.  אין שום מידע משמעותי שנתווסף מאז החלטות של הרבנות הראשית לישראל שאסרה באופן גורף את הכניסה בשנת תשכ"ז וחזרה על זה בשנות תשל"ז, תשמ"ו ותשנ"ז.

ש: ובכל זאת ברור ששטח הר הבית היום הוא גדול יותר מאשר הר הבית על פי ההלכה שהוא ת"ק אמה על ת"ק אמה?

ת: אדרבה זו ההוכחה.  גדולי ישראל ידעו זאת לא פחות מאתנו ובכל זאת בכרוז של תשכ"ז, שחודש אחר כך, לא נכנסו למחקרים ולבירורי ספקות אלא סתמו את השער לגמרי, לכן גם אם יתווסף פירור מידע היום, זה לא ישנה החלטתם.

ש: אבל זה הררב"ז שהוא מגדולי הפוסקים שקבע שסלע הצכרה הוא אבן השתיה?

ת: ידוע.  אך כתב כתבו הפוסקים שבתשובתו יש סתירות.  אמנם עמלו לתרץ, אך עדיין נשארו קושיות.  ובכלל כל המחקרים למיניהם מלאי קושיות וסתירות.

ש: הג"ר שלמה גורן היה ללא ספק גאון עצום והוא סבר שאפשר להיכנס?

ת: בכל זאת, כאשר היה רב ראשי לישראל, הוא לא פרסם הוראה מפורשת שמותר להיכנס.  הג"ר שאר ישוב כהן אמר שזה בגלל שהוא חשש מכל מיני מכשולות, כגון כניסת נשים לא טבולות, וכידוע פנויות לא טובלות כלל.  מכל מקום בשנת תשל"ו, הוא הביא מחקריו לרבנות הראשית לישראל, אך הם לא קבלו דבריו, וקבעו שבעניין כה  עקרוני  וחמור צריך הסכמה רחבה של גדולי ישראל, כמו שבכרוז של תשכ"ז חתמו גדולי ישראל מכל שדרות הציבור.

ש: בכלל, למה צריך החלטת הרבנות הראשית?  כל אחד ישאל את רבו ודיו?

ת: הצעה זו אכן עלתה בשנת תשכ"ז, אך הרבנות הראשית החליטה שלא כן הוא, כי זה לא ענין פרטי, אלא כלל-ישראלי, ולא כל רב יחליט, אלא הרבנות הראשית.

ש: אם כן, שום דבר לא השתנה?

ת: השתנה שעלה למרומים רבנו הרב צבי יהודה.  בחייו אף אחד לא העיז לפצות פה בנדון.  כמובן אין זה חידוש שלו, אלא המשך פסק של מרן הרב קוק, שנמצא במשפט כהן, אגרות הראיה חלק ד ובטוב ראיה על זבחים.  רבנו התבטא בחריפות שכל המחקרים וכל המדידות בעצמם נכללים באיסור רקיקה מקל וחומר והם עבירה על מורא המקדש.  אבל מאז שהוא עלה למרומים, כל אחד מרשה לעצמו לומר בשמו שאם היה חי, אז לעומת המצב, הוא היה מתיר מדין "כיבוש" או מפני המדידות. אך כל מי שלמד דבריו יודע שאלו אמירות הבל.

ש: אבל לאחר מותו קמו גדולי ישראל אחרים?

ת: גם הם אסרו, כלומר הג"ר שאול ישראלי, הג"ר מרדכי אליהו, הג"ר אברהם שפירא.  אבל גם הם עלו למרומים, ומאז כל אחד הרוצה ליטול את השם נעשה פוסק בסוגיא חמורה זו שנוגעת לכרת.

ש: אז מה יעשה היהודי הפשוט הנבוך?

ת: כלל ידוע. הולכים אחרי הרוב.  רוב מנין ורוב חכמה.  והרי 99% מהחכמים אוסרים, וכן גדולי הדור אוסרים. 

ולכן, אין להתקרב אל ההר, עד אשר בחסדי ד' עלינו, יבנה בית המקדש, במהרה בימינו.