רבנים ניאו-רפורמים ?

 הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: מה לענות לאנשים תמימים יראי שמים ששואלים אם רב מסויים הוא רפורמי עקב התבטאויותיו ואם יש לכנות אותו בתואר רב?

ת: שישאירו מלאכה זו לגדולי ישראל, ולא יחלקו ציונים, אלא ילכו אחרי רבותיהם.  יש מאוד להיזהר בכבוד תלמידי חכמים.

ש: איני שואל על רב פלוני או אלמוני, אלא על סגנון פסיקה מסויים.  אביא שתי דוגמאות של רבנים שמתירים גיוס בנות.  השאלה אינה על גיוס בנות אלא על שיטת הפסיקה: א. "יש מגמת עלייה בגיוס בנות דתיות לצה"ל, וכאשר מתפתחת תופעה חברתית, העולם הרבני לא יכול לעמוד מהצד, אלא לקיים דיון מעמיק ונוקב בסוגיה, בכדי שלא לאבד את הבנות ואת יכולת ההשפעה עליהן".  ב. "בנות דתיות בצבא זוהי מציאות, זוהי שפתן.  עלינו להבין שהשפה הדתית תמשיך להתפתח ולהשתנות, ותפקידם של הרבנים הוא לקרוא נכונה את המציאות המשתנה, להתאים את הפסיקה ההלכתית לעובדות בשטח, ולתת הדרכה ומענה בשאלות הלכתיות ורוחניות שמתעוררות".  האם הם רפורמים?  או שמא ניאו-רפורמים?

ת: לא קשור.  הרפורמים לא מאמינים בתורה מן השמים, הרבנים האלה ודאי מאמינים.

ש: אז הכל ברור...

ת: להיפך.  רפורמי ברור לנו שהוא לא שייך לאמונתנו.  אך אם רב מדבר בסגנון שציינת, אפשר להתבלבל כי חושבים שזו דרך לגיטימית של פסיקה.

ש: אז אולי הוא קונסרבטיבי?

ת: חלק מהרבנים קונסרבטיבים מאמינים תורה מן השמים אך הם חושבים שהם בעלי בית לפרש אותה כפי מצב הדור.

ש: גם אנחנו פוסקים פסקים משתנים על פי מציאות משתנה...

ת: נכון. רבנים קונסרבטיבים עוד יותר מבלבלים.  אכן יש גוונים שונים אצל קונסרבטיבים.  יש משיקים לאורטודוקסים ויש משיקים לרפורמים.  בימינו הם מאוד דומים לרפורמים והם בכיוון לרפורמה...

ש: שמעתי בדיחה שקונסרבטיבים הם רפורמים מפגרים...

ת: כן לצערנו.

ש: אך לגופו של עניין מה מבדיל בין פסיקה שלנו לבין זו של הקונסרבטיבים?

ת: הגרי"ד סולוביצ'יק עסק רבות בנושא זה וקבע שלוש אמות מידה:

א.      למדנות.  כדי לפסוק, חובה להיות למדן, לדעת הלכה על בוריה.  כמו שרופא חייב להיות בקיא ברפואה.

ב.      אמונה.  צריך אמונה בקדושתה הנצחית של ההלכה.

ג.       המשכיות.  צריך לפסוק על פי העקרונות והתבניות של חכמי התורה ראשונים ואחרונים. מסורת.  למשל הקובעים שינוי בנוסח התפילה או מקהלה מעורבת בבית-התפילה, - זו הלכה חדשה ולא הלכה שלנו ("האיש על העדה" מכתב 21, הספר תומצת בחוברת שהוצאנו "משמרת כל העדה").

ש: נעזוב את הקונסרבטיבים ונחזור לענייננו. מה עם הפסיקה של רבנים אלו,  היא לגיטימית?

ת: לא.  בגלל שלוש סיבות שכל אחת מהן מספקת:

א.      הם לא בדרגת למדנות כדי לפסוק דברים מחודשים כל כך כבדים.  כידוע הגר"צ שכטר מראשי ישיבה-אוניברסיטה אמר לרבנים שיצאו משם שהם לא בדרגה לפסוק.

ב.      הדברים האלה כבר נפסקו על ידי גדולי הדור מאז קום המדינה, והם לא בדרגה לחלוק עליהם.

ג.       שיטת הפסיקה וההנמקה חורגת מהשיטה של חכמינו  לאורך כל הדורות.

ש: מה למשל?

ת: ודאי שיש "לקיים דיון מעמיק ונוקב", ומעולם רבנים לא נמנעו מכך.  אך שינוי ההלכה מאחורי מכבסת מילים זו, אינו דרך של פסיקה.  וכן האמירה שיש להבין "שהשפה הדתית מתפתחת" היא ודאי נכונה, אך ההלכה נשארת אמת.  ובודאי שאם המציאות משתנה, אין לשנות את ההלכה, אלא אדרבה לשנות את המציאות.

ש: איך משנים את המציאות?

ת: מלמדים אמונה, מרימים את הרוח, מוסיפים דעת ד' ועבודת ד'.