ג'ינס עם קרעים?!

הרב שלמה אבינר


 

ש: מה דין ג'ינס עם קרעים?

ת: הבל ורעות רוח.

ש: לא זאת השאלה, אלא האם הוא מותר על פי הלכה?

ת: ודאי לא.  א. איסור שחץ וגאוה.  ב. איסור חוקות הגויים.

ש: אבל הג"ר משה פיינשטיין פוסק שאם זה נהפך לבגד מקובל גם אצל היהודים ולא רק אצל הגויים, אין בזה משום חוקות הגויים (שו"ת אגרות משה יו"ד א פא.  יו"ד ד יא ג)?

ת: נכון.  אבל זה רק נאמר לגבי בגד נורמלי ומועיל.  אבל אם זו סתם שטות, הוא נאסר משום חוקות הגויים.  וכן כתבו התוס' ,הר"ן  והמהרי"ק וכן נפסק ברמ"א ("לשם דעת הבל ושטות".  תוס' ע"ז יא א ד"ה ואי.  "מנהג שאין לו מבוא בדרכי הטבע ולא נתאמת בנסיון".  ר"ן סנהדרין נב ב.  "דברים של הבל ובטלה".  ר"ן ע"ז ב, ב בדפי הרי"ף.  "דבר משונה אשר אין בו טעם נגלה".  "אין בהם טעם ולא סברא".  שו"ת מהרי"ק שורש פח.  "למנהג ולחוק ואין טעם בדבר".  שו"ע יו"ד קעח א הגה).  אם יש טעם הגיוני אין בזה משום חוקות הגויים.  אמנם הגר"א חולק עליהם ואוסר (ביאור הגר"א שו"ע יו"ד קעח סק"ז), אבל הוא דעת יחיד.

ש: ומה אם זה סתם ג'ינס לא קרוע?  מותר?

ת: בזה אפשא להקל כדברי הגר"מ פיינשטיין, אם זה ג'ינס נורמלי, לא עם קרעים, לא עם שפשוף, לא עם צבעים וכל מיני תחבולות שקיימות לעשרות.  אי אפשר לאסור, אך אפשר לא להמליץ, כיון שאין זה בגד מכובד.

ש: מי קובע איזה בגד מכובד?

ת: מנהג העולם.  אנשים מכובדים לא לובשים ג'ינס, אנשים בארועים מכובדים לא לובשים ג'ינס, וגם בכנסת יש הוראה שעיתונאים עם ג'ינס לא יכנסו.

ש: איפה אפשר לראות שראוי ללבוש בגד מכובד?

ת: רמב"ם הלכות דעות פרק ה שאין ללבוש בגד שמבזה את לובשיו (דעות ה ט).

ש: אנחנו מדברים על גברים או על נשים?

ת: על גברים.  לגבי נשים זה עוד יותר חמור.  א. מכנסיים אסורים משום לא ילבש.  ב. אם זה צמוד, זה לא צנוע, כי זה לא נחשב כיסוי, כיון שצורת הגוף ניכרת.  ג. אם יש קרעים לא ממולאים בבד, זה לא צנוע משום גילוי הבשר.

ש: קודם הוזכר נימוק ראשון של שחץ וגאוה.  למה גאוה?

ת: כי הוא רוצה שישימו לב אליו.  עיין בפרק ראשון של אורחות צדיקים על גאוה ("כל המקשט גופו כדי להתגאות, הרי זה שוכח את השם ברוך הוא, ולא יחוש על המצוות, ולא ירדוף אחרי מעשים טובים, כי כל כוונתו על עצמו, לקשט את גופו הַכָּלֶה, אשר אחריתו רימה").

ש: וקל וחומר אשה?

ת: כן.  כי מלבד החטא של גאוה, יש גם חוסר צניעות.  וגם על זה מדובר שם באורחות צדיקים ("האשה המתקשטת לפני האנשים, בזה היא מדלקת לבם ומכנסת הרהורים בלבם.  ובזה עונשה גדול מאוד, שהיא נותנת מכשול בפני רבים.  הלוא אסרו חכמים להסתכל בבגדי צבעונים של נשים השטוחים בכותל, אפילו כשאינה מלובשת בהן [ע"ז כ ב], כל שכן שיש עונש גדול לאשה המתקשטת לפני אנשים המסתכלים בה").

ש: אבל קודם אמרנו שזה בגד שמבזה את לובשיו, אם כן, זהו ההיפך של גאוה?

ת: אתה צודק.  על פי רוב זה ככה.  יש ניגוד בין בגדי גאוה לבין בגדי בזיון.  הרמב"ם כותב שיש לילך בדרך האמצע, לא בבגדי פאר ולא בבגדים מבזים (הלכות דעות שם).  וכן באורחות צדיקים שם ("ילבש בגדים בינונים, ולא מלבושים יקרים, ונאים מאוד שהכל מסתכלים בהם, ולא מלבושים עניים המבזים את לובשם, אלא בגדים בינוניים נאים ונקיים").  אבל פה יש תופעה חולנית מוזרה שאדם מתגאה להיות לבוש סמרטוטים.

ש: אולי הוא רוצה להפגין השתתפות נפשית עם העניים?

ת: אז שלא יקנה בגד קרוע יוקרתי שעולה מאות ואלפי שקלים, אלא מכנסיים פשוטות ואת העודף יתן לעניים.  כמובן, יש גם שיטה יותר זולה להפוך ג'ינס נורמלי לקרוע בעזרת סכין יפאני ופורם וכן להפוך אותו למשופשף בעזרת נייר זכוכית וסכין גילוח, ועוד שיטות משונות.

ש: בעצם, גאוה היא מידה רעה...

ש: כן, אך היא גם משפיעה על גדר חוקות הגויים.  מובן מאיליו שלא כל מה שהגויים עושים הוא חוקות הגויים, כגון שעון ומשקפים.  אבל יש שלושה סוגים.  א. דבר שקשור לעבודה זרה.  ב. דבר שהוא הבל וריק כמו שראינו.  ג. וכן דבר שיש בו שחץ וגאוה כגון בגד אדום (ספרי פא) ויש גם סיפור על זה בגמרא ברכות (כ א).  כן כותב המהרי"ק ("דבר אשר שייך בו נדנוד פריצת גדר הצניעות וענווה".  שם פח).  וכן הגר"א ("בגד אדום... שאין דרך בנות ישראל להתכסות בו שהוא פריצות".  שו"ע יו"ד קעח סק"ו).

ש: ובסיכום?

ת: להיות צנוע ועניו ונורמלי ולא לעסוק בהבלים.