כי ניחם ד' ציון

 הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

שאלה: אחרי תשעה באב, ולקראת שבת נחמו, האם אכן יש לנו במה להינחם?

תשובה: בודאי ובודאי.  אנו חיים כאן בגן עדן.  לכן באים כל מיני גויים לגור בארצנו.  לו פתחנו את דלתותינו לכל מבקש, היו באים מחר מיליארד אנשים, ומחרתיים עוד מיליארד.  מתקיים בנו: "וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ד'".  איזה קידוש השם!

ש: אבל היה גם חילול השם: חורבן גוש קטיף!

ת: נורא ואיום.  אבל זאת ידענו מראש שהגאולה קימאה קימאה, עליות וירידות.  יחד עם זה, יש לראות את הכל בפרופורציה: נהרס חבל ארץ נפלא, נפלא רוחנית ונפלא התיישבותית, של עשרת אלפים אנשים מורמים מעם, אך כנגד זה, יש ביהודה ושומרון עתה קרוב לחצי מיליון אנשים, וכמובן לעולם לא יצליחו לעקור מספר כה גדול של אנשים.

ש: לא יצליחו מסיבה טכנית או מסיבה רוחנית?

ת: גם וגם.  מסיבה טכנית כי אי אפשר להעתיק מספר כה גדול של אנשים.  וגם מבחינה רוחנית, כי העם היושב בציון מאמין במידה מסויימת שזה ארץ ישראל...

ש: רק במידה מסויימת?

ת: כן.  לקח זמן רב עד שעמנו האמין שיש לעזוב את הגלות, לחזור לציון ולהקים מדינה.  ויקח עוד זמן עד שיאמין שיש להתיישב בכל מלוא רוחב הארץ.  גם הגאולה הזאת היא קימאה קימאה.  חורבן גוש קטיף קרה מפני שהעם עוד לא מאמין שזו ארצנו, אז הוא לא מקיים את מצות  ההתיישבות בו.  האמונה היא נשמת המצוה.  חז"ל אומרים במשנה ברכות פרק ב: "למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע?  כדי שיקבל עליו עול מלכות שמיים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצוות".  מתוך עול מלכות שמים, אמונה, נמשך קיום המצוות.  כך הוא לגבי כל המצוות, וכך הוא לגבי מצות ישוב הארץ.

ש: אכן, נבוא לכל המצוות.  העם היושב בציון לא כל כך מקיים מצוות?

ת: אכן וזו הסיבה: חולשת האמונה.  אך אין להתיאש, חז"ל אומרים בסנהדרין לח ב שתחילה ד' יצר את הגוף של אדם הראשון ואחר כך זרק בו נשמה.  הגר"א מסביר בפירושו לספרא דצניעותא שכן הוא לגבי הגאולה של כלל ישראל.

ש: ואיך נדאג שלעם ישראל תהיה אמונה?

ת: על ידי שנלמד אותו אמונה.  וקודם שנלמד בעצמנו אמונה.  ועוד לפני כן שתהיה לנו אהבה עמוקה ואמיתית לכל עם ישראל.  זה הסוד: אהבה ואמונה.  בחוץ לארץ, מרן הרב קוק כתב מאמרים שונים וספרים שונים כיצד לחולל את גאולתנו הרוחנית.  רבנו הרב צבי יהודה הסביר במאמרו התורה הגואלת אשר בספר אור לנתיבתי, שאלו היו בגדר הוה אמינא.  כמובן גם הוה אמינא היא קודש, אך אינה מסקנה סופית.

ש: ומה המסקנה להלכה?

ת: שני ספרים שכתב מיד בהגיעו לארץ.  קודם ספר אדר היקר, המברר שיסוד הכל שהרוצה לחנך צריך להיות בעצמו חמוש בקדושה גדולה ובמידות טובות עילאיות.  ואחר כך ספר עקבי הצאן המסביר מהו הדור ומהי תורה. 

ש: למי מיועד ספר זה?

ת: רבנו הרב צבי יהודה מסביר באגרתו הראשונה בספר צמח צבי המיועדת לברנר שיש בו שני חלקים.  חלק ראשון המיועד לישוב הישן כדי להסביר מהו הדור החדש: הדור, העונג והשמחה, הפחד והמחשבות, דרישת ד'.  אלה הן התכונות של הדור החדש שיש להכירן היטב.  חלק שני, עמוק מאוד, המיועד לדור החדש: דעת אלהים, מי ד' , כלומר אמונה, עבודת אלהים, למה לעבוד את ד', כלומר מצוות.

ש: אבל למעשה יש הרבה משברים באמונה?

ת: היה ידוע מראש.  ויהיו עוד.  עתה אנו סובלים מהרבה סוגי "פוסט": פוסט-מודרנה, פוסט-ציונות, פוסט-יראת שמים, פוסט-תורה בגובה עליון, ועוד ועוד, אבל רבונו של עולם הכין לנו מראש צידה לדרך כיצד להתגבר על כל אלה ועוד לצאת בשלל רב.

ש: ובסיכום?

ת: נמשיך לבנות את ארצנו ולהיבנות בה בחסדי ד' אלהי ישראל הגואל את עמו.