זכות הציבור לדעת או לשון הרע

הרב שלמה אבינר

 

שאלה: מה הגבול בין לשון הרע לבין חובת הציבור לדעת?  ואיך להינצל מכל הרפש וההשמצה ההדדית בתקופת הבחירות?  הרי אנו מוכרחים להתעדכן בחדשות.

תשובה: לשון הרע אסור!  גם על אדם פרטי ועוד יותר על הציבור.  יש בלשון הרע שני צדדים: מידה רעה של המספר, ונזק למי שסוּפר עליו.  לגבי אדם פרטי יש שניהם, אך לגבי הציבור, יש כמובן גם מידה רעה, אך הנזק יותר גדול לאין ערוך, כמובאר שבגלל שנאת חינם ולשון הרע היה חורבן בית שני, עיין הקדמת ספר חפץ חיים.  ועיין דברי הגר"א בספר אמונה והשגחה, שלשון הרע על הכלל יותר חמור מלשון הרע על הפרט.

אסור לדבר לשון הרע על אף אחד, אך מותר לדון בדעות, בשיטות.  חילוקי דעות - כן, חילוקי לבבות - לא.  אל תדבר רע על אדם.  אינך מכיר אותו, אינך יודע, ובכלל - אסור!

אבל מותר לא להסכים עם שיטתו, בגלל סיבות אלו ואלו.


והאם צריך להתעדכן בחדשות?  לא חייבים.  מה כבר יחדשו?  הרי אתה מכיר את המפלגות.  הרי אין בוחרים מפלגה על פי מה שהיא מבטיחה שתעשה, כי אולי היא סתם מבטיחה, ואולי לא תוכל לעמוד בדבריה, אלא על פי מה שהיא עשתה בעבר, בתקוה שכן תמשיך בעתיד, מה שנקרא אומדן מלבר, אקסטרפולציה. אמנם לפעמים יש הפתעות טובות.  יתכן שמפלגה שפעלה לא טוב תחזור בתשובה.  אולי.  אך, אם יש לפנינו שתי מפלגות, אחת שפעלה בעבר באורח תקין ושניה באורח לא תקין, על זה יש כלל בהלכה שנקרא חזקה, כלומר טיעון ההמשך וההתמדה.

אין צורך להתעדכן בחדשות!  זו הלכה חמורה מאוד: שמירת הלשון, שמירת הלשון!

ושלום על ישראל.

 

ראה כאן:

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=48369&cat_id=4071