חבר וחברה לפני הנישואים?
 
 הרב שלמה אבינר
 
 
 
 ש: האם זה טוב חבר וחברה לפני הנישואים?
 
 ת: כמובן, לפי התורה, זה אסור, שהרי יש לגברים ולנשים להתרחק מאוד מאוד,
 כגון לא לצחוק יחד, וכן אין לאיש להביט על אשה (קצשו"ע קנב ח), וזה לא
 שייך בין חבר וחברה, אדרבה זה שייך למהות החברות.
 
 אך לגופו של ענין, אמר רבנו הרב צבי יהודה: רומנטיקה – אחר הנישואים
 .וכבר אמר הנביא:  היא חברתך ואשת בריתך (מלאכי ב יד).  חברות אמיתית היא
 אחרי הנישואים.
 
 כי מהי חברות?  אנשים מבלבלים בין חברות אמת לבין הנאה.  הבחור והבחורה
 לפני הנישואים, נהנים מאוד אחד מהשני, אבל אין זו חברות, אלא הסכם הנאה
 הדדית, מעין מסחר של הנאות.
 
 חבר אמיתי הוא מי שתמיד נמצא כאן כדי לעזור, ותמיד אפשר לסמוך עליו, בשעת
 שמחה ובעת צער, בעת עושר ובעת עוני, בעת בריאות ובעת מחלה.  זה המובן של
 כריתת ברית, ברית נצח.  הדוגמא היא אהבת לוחמים.  חברות כזו יכולה להופיע
 רק אחרי הנישואים, מתוך החיים המשותפים  וקשאיהם הרגילים.
 
 חבר זה מי שמקשיב, זה מי שמעודד, מי שמכיל, מי שמחזק, מי שמשתתף, מי
 שעוזר, מי שתומך.  אין זה קיים לפני הנישואים, אז מדובר באגואיזם בשתיים.
 
 ודאי שיש להיפגש לפני הנישואים, אך כדי לבחון התאמה, ולא לשם בילוי.
 אגב, הסטטיסטיקה אומרת בתשובה לשאלה של חבר וחברה: האם זה כדי להתחתן,
 האם זה קשר רציני, האם זה כדי להנות.
 
 בנים: להתחתן 10%, רציני 30%, להנות 60%.
 
 בנות :להתחתן 60%, רציני 30%, להנות 10%.
 
 אנו מבינים שעל פי רוב, כאשר הבן מנתק את הקשר באורח אלגנטי, הבת יוצאת פצועה.
 
 כמובן, אינינו נגד הנאה הדדית, אך אין היא עמוד השדרה של הנישואים, אלא
 תוספת, כמו ריבה מתוקה על גבי הלחם.  מרן הרב קוק כותב שלהתחתן זו מצוה,
 להתחתן עם אשה שהנך אוהב זה הידור מצוה (סוף  שו"ת  משפט כהן).  כמובן
 כולנו בעד הידור מצוה.  אבל מה יקרה אם אין אהבה?  היא תבוא אחרי
 הנישואים. הוא שאמרנו: רומנטיקה – אחרי החתונה.