ממ"ל - מפלגה מסורתית לאומית

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: כיצד להתיחס לדברי ראש הבית היהודי שהוא רואה מין חזון שבעוד מאה שנה אדם יעשה קידוש וידליק חשמל? שכך  הדתיים והחילוניים יתקרבו אלו לאלו?

ת: אין להאמין לכל מה שמפורסם בתקשורת.  לפעמים, יש ציטוטים מקוטעים ודברים שהוצאו מהקשרם. 

ש: ומה יהיה אם הוא באמת אמר את זה?

ת: פוליטיקאי לא נדון על פי מה שהוא אומר, אלא על פי מה שהוא עושה.  פעמים רבות הוא אומר דברים מתוך שיקול של כדאיות.  הוא נשפט על פי מעשיו.

ש: למעשה מפלגת הבית היהודי היא מפלגה לאומית דתית טובה?

ת: מבחינה לאומית, כלומר עם ישראל, ארץ ישראל, מדינת ישראל, זה נראה טוב.

ש: ומבחינה דתית?

ת: לא טוב.  תמיד המזרחי היה פשרן, חשב שמתוך פשרנות יוכל להציל את האומה.  כבר מרן הרב קוק כתב בכמה אגרות שלצערו המזרחי לא יוכל להנהיג את האומה, בגלל פשרנותו (אגרות הראיה ב קכג-קכד, קסד. ג קעג, ריז).  אך ייאמר לזכותו שהוא לחם הרבה עבור קיום התורה בארץ.  לצערנו מפלגת הבית היהודי עוברת בפשרנותה את כל מה שהיה עד כה.  אך האמירה הזאת של קידוש + חשמל, אם באמת נאמרה, אכן מבטאה מגמה, זו כבר לא מפד"ל, מפלגה דתית לאומית, אלא ממ"ל, מפלגה מסורתית לאומית.

ש: אבל בפועל, ולא רק ברמת הדיבורים, אנו רואים נסיגה דתית חמורה במפלגה: חברת כנסת בכירה חילונית, כמדומני פעם עובדת בכירה המכריזה על נטיות הפוכות, התקרבות לרפורמים ולקונסרבטיבים, אי שותפות במאבקים למען התורה במדינה ועוד.

ת: כן, לצערנו, ונקוה שיחזרו בתשובה.

ש: לגופו של ענין, למה לא להיות פשרן, הרי תפסת מרובה לא תפסת, אי אפשר לתקן הכל בבת אחת?

ת: רבנו הרב צבי יהודה הגדיר: סבלנות אינה ויתור.  ותרנות שייכת לעבודה זרה כפי שמוזכר בירושלמי וכן בספר אורות התשובה.  אי אפשר לוותר על האמת, על הצדק, על הטוב, על האור האלהי.  יש מליצה של החפץ חיים: על פשרה יש להחתים על נייר את שני הצדדים, אז אנא  החתם את הקדוש ברוך הוא.

ש: וסבלנות?

ת: הקדוש ברוך הוא ארך אפים, עשרה דורות מאדם עד נח, עשרה דורות מנח עד אברהם אבינו.  אי אפשר לדלג.  אך המטרה צריכה להיות שלמה.

ש: אולי הם סוברים שלא נצליח לרומם את העם לתורה ולמצוות, אז לפחות נרומם אותו למסורתיות שהיא טובה יותר מחילוניות?

ת: ודאי נצליח לרומם לתשובה עליונה ונשגבה.  אנו יודעים זאת מן התורה ומן המציאות.  מן התורה, שהרי היא היבטחה על כך, כמו שמביא הרמב"ם בהלכות תשובה.  מן המציאות, כי הציבור הדתי והחרדי הולך וגדל בארץ מיום ליום, וגם בגלל הילודה הגדולה אצלו ואי עזיבתו את הארץ.  כבר היום, בכיתה א, מחצית הילדים הם שומרי תורה.

ש: ואיך נצליח להחזיר כל עם ישראל בתשובה?  הרי הוא מתנגד לזה וקורא לזה הדתה, וכנראה שגם זו סיבה שהבית היהודי נוקט בסגנונות פשרניים.

ת: אם הכוונה לכפיה דתית של הפרט, כמובן אין זה שייך בימינו.  אם הכוונה לשמירת התורה במרחב הציבורי, הרי זו לא כפיה אלא דמוקרטיה.  באשר לשאלה, איך נביא כל העם לתשובה, אמר מרן הרב קוק בנאום על יסוד הרבנות הראשית, שבודאי זה לא יהיה על ידי שטלתנות כפייתית, אלא על ידי רוממות רוחנית של לימוד אמונה (עיין מאמרי הראיה 457).  לאמונה, כל העם משתוקק.

ש: במפלגת הבית היהודי אין אמונה?

ת: לעיתים יש שם מהלכים שאפשר להגדיר על פי ביטוי של מרן הרב קוק: "גרגירי מסורת המלבישה ישראליות מבחוץ כשהפנים כולו אינו יהודי" (אגרות הראיה א קפב-קפג).  אם האמירה קידוש + חשמל   נאמרה, זה מצב חמור של מסית ומדיח.  נקוה שיעשו תשובה.

ש: אך הם טוענים שאין להרחיק אף יהודי, לא מסורתי, לא רפורמי, לא קונסרבטיבי, לא בעל נטיות הפוכות, גם לא דרוזי.

ת: ודאי שיש לאהוב כל יהודי, אך אין זאת אומרת שיש לקבל דעותיו.  חילוקי דעות – כן, חילוקי לבבות – לא.  מרן הרב קוק אמר: אנו אומרים: "להתפלל עם העבריינים אבל לא להתחשב עם דעותיהם העברייניות" (אגרות הראיה ב תקמא).

ש: ובסיכום?

ת: גם על הבית היהודי נאמר, אין דבר עומד בפני התשובה.