כמה שאלות שכיחות בטבילת כלים

 הרב שלמה אבינר

 

1. אלו חומרים מחייבים טבילה?  מתכת, חייבת מן התורה, וזכוכית, חייבת מדרבנן, כיון שניתנת למיחזור כמו מתכת.

אלומיניום, אמנם לא היתה בשימוש בזמן התורה ולא הוזכרה בה, אך חייבת כשאר מתכות (ועיין שו"ת אגרות משה או"ח ג נח).

עץ וחרס פטורים.

פלסטי וניילון פטורים ויש מחמירים להטביל בלי ברכה.

פורצליין וחרסינה שהם חרס מצופים בשכבה דקה של זכוכית, יש מחייבים בלי ברכה בגלל הזכוכית, ויש פוטרים כי היא בטלה.  ובימינו הציפוי הוא מפלסטי לכן פטור.

 

2. כלים חד פעמיים פטורים גם אם משתמשים בהם כמה פעמים (שו"ת מנחת יצחק ה לב א.  שו"ת אגרות משה יו"ד ג כג).

 

3. כלים חדשים שגוי לא השתמש בהם, אינם דומים לכלי מדין (במדבר לא כא-כד), לכן חייבים מדרבנן (דעת כהן רכו).

 

4. שימוש בכלי לפני טבילה אסור אפילו פעם אחת (טור יו"ד קכ).

 

5. אורח בלית ברירה, כגון שמוזמן אצל אנשים ולא רוצה לפגוע בהם, אפשר להקל בצירוף כמה שיטות.  א. יש אומרים שאין איסור להשתמש בכלי לא טבול, אלא שיש מצוה להטביל והרי אין זה בידו (עיין דעת כהן רכז).  ב. האיסור להשתמש בכלי לא טבול הוא מדרבנן (שבות יעקב יו"ד קכ א).  ג. חובת הטבילה אינה על האוכל אלא על הבעלים.  ד. כבוד הבריות דוחה מצוה דרבנן.  ה. באכילתו הוא מרוקן את הכלי (זה אמור אם שמו לו אוכל בצלחת או בכוס ולא אם הוא שם בעצמו).  ו. כלי שלא השתמש בו הגוי ,טבילתו מדרבנן כנ"ל (ועיין בספר טבילת כלים לרב צבי כהן ג ט).

 

6. מזון שבושל בכלי לא טבול הוא כשר.

 

7. בית חרושת השייך לחברה, כך שיש מניות גם לגויים וגם ליהודים, הכלים בכל זאת חייבים בטבילה בברכה, כי מניה אינה נחשבת כבעלות.

 

8. כלים למסחר.  חנות שקנתה כלים מבית חרושת גוי לא כדי לאכול בהם אלא כדי לסחור בהם פטורה מלהטביל אותם (כהכרעת פר"ח וערוה"ש קכ מ-מה).  אלא הקונה חייב להטביל.

 

9. כלי במתנה .וכן הקונה כלי מן הגוי כדי לתת במתנה, כגון בפורים, פטור מלהטביל ועל מקבל המתנה להטביל (ספר טבילת כלים ריד-רטו).

 

10. שימוש חוזר בכלי הקונה מזון מגוי בתוך כלי, או שתיה בבקבוק, מותר לאכול ולשתות בלי להטביל, שהרי הכלי הוא לשימוש חד פעמי ואין לו גדר של כלי שהוא להכניס ולהוציא, אלא רק מעין קליפה, ולא עוד אלא שהיהודי מרוקן ממנו את המזון.  ואם אחר כך, הוא מחליט להשתמש בכלי באופן קבוע, הרי הוא נהפך עתה לכלי בידי היהודי, לכן פטור מטבילה (עיין שו"ת אגרות משה יו"ד ב מ.  ספר טבילת כלים ד הערה יט).

 

11. כלי חשמלי יש להטביל ולייבש מול מפזר חום.  אם יש חשש שיתקלקל, יש לעשות איזה פירוק והרכבה שהיא מלאכת אומן, כך שנבנה בידי יהודי.  אם חוט החשמל אינו מתחבר למכשיר בתקע-שקע, אלא מובנה במכשיר וכן התקע של חיבור לחשמל יצוק בחוט, אפשר להקל לחתוך אותו תקע ולשים חדש.  אם גם זה אי אפשר, אז ניתן להקל בצירוף השיטה שהכלי נחשב מחובר לקרקע דרך החוט (חלקת יעקב יו"ד מא-מג), ושאם יתקלקל במים אין חובה להטביל (מנחת אשר ג נז) ,וכין שהגוי לא השתמש בו, זה מדרבנן (כנ"ל).