חב"ד, הפרט והכלל

 הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: כיצד להתייחס לחסידות חב"ד?

ת: חב"ד הוא זרם מהזרמים הכי חשובים בחסידות.  אך אינו כל החסידות.  וגם החסידות אינה כל היהדות.  לכן חב"ד הוא חלק חשוב ביהדות אבל לא כל היהדות.

ש: מה מיוחד בחב"ד?

ת: תיקון הפרט.  בעל התניא היה בלי ספק אדם גדול מאוד.  עיקר עניינו הוא תיקון נשמת הפרט, ההעמקה במכמנים הפנימיים של הפרט, כדי לטהרו ולרוממו.

ש: לא מדובר בספר התניא על כלל-ישראל?

ת: פעמים בודדות.  אולי פעמיים-שלוש.  וזה בעיקר במובן של סכום נשמות היהודים ולא במובן של נמשת האומה, נשמת הכלל.

ש: במה זה בא לידי ביטוי בימינו?

ת: בתחית האומה, כלומר: בנין הארץ, שיבת ציון, הקמת המדינה, מלחמות ישראל.  כל אלה אינם הנושא שלהם.

ש: זה לא חשוב להם?

ת: ודאי חשוב להם, כי זה משיק לעולמו של הפרט.  ודאי ענייני הכלל והפרט נוגעים זה בזה.  אבל בעיקר, הם עסוקים בפרט.

ש: וזה לא חשוב?

ת: ודאי חשוב מאוד, חיוני מאוד.  אבל זה לא כל המלאכה.  ואיפה כל המלאכה? – כל היהדות כולה, ולא זרם אחד.

ש: ומרן הרב קוק לא היה זרם אחד?

ת: לא.  הוא ביקש לא לעשות ממנו זרם: "אל תעשו לי קוקיסטים" (לשלושה באלול מו).  אלא המאמץ הגדול שלו היה האחדות הכוללת, לא זרם נוסף, אלא האחדות הפנימית של כל הזרמים.

 

ראה הבלוג באותו עניין:

http://maale.org.il/index.php/blog/show?vidid=5194&type=blog