חזרה קצרה

הרב שלמה אבינר


שאלה: אם אני מגיע למנחה באמצע חזרת הש"ץ, האם אני יכול לעשות "חזרה קצרה" כדי להרוויח קדושה כאשר הש"ץ מסיים, לפני שהציבור מתחיל תחנון?

תשובה: לא.  כי תחנון צריך להיות צמוד לשמונה עשרה.  ובאופן כללי, יש בזה טירחא דציבורא, ויש להיות בטוח שהציבור מוחל.  גם יש מחלוקת ראשונים בדבר מחילת הציבור (שו"ת מוצל מאש סי' יא).  הרבה דברים הקילו רבותינו משום טירחא דציבורא. 

למשל:

א.      בבית הכנסת שהתאסף בו מנין בני אדם, אין להם להמתין על אדם חשוב או גדול שעדיין לא הגיע (רמ"א או"ח קכד, א).

ב.      אסור לשליח ציבור להאריך בתפילתו, מפני טורח הציבור (שו"ע או"ח נג, יא).  ומסופר בגמ' ברכות (לא, א) על רבי עקיבא, שכאשר היה מתפלל עם הציבור היה מקצר בתפילתו.

ג.       העולה לקרוא בתורה ומברך ברכות התורה לא יסגור את ספר התורה בזמן ברכתו, כדי שלא יצטרך הציבור לחכות עד שבעל הקריאה יאתר המקום המדוייק (מ"ב קלט ס"ק יז).

ד.        יש לתלמיד חכם ללכת בדרך הכי קצרה, כדי שלא ירבו לעמוד לכבודו (שו"ע יו"ד רמד, ו).

ה.     ש"ץ שטעה בתפילת שחרית או מנחה בלחש, אינו חוזר להתפלל בלחש פעם שנייה אלא סומך על התפילה שיתפלל בקול רם (שו"ע או"ח קכד, ד).

ו.        תפילת העמידה בשבת שאין בה אלא שבע ברכות מפני שלא הטריחו כל שמונה עשרה הברכות של יום יום, יש אומרים שזה משום טורח הציבור (שו"ת הרשב"א א, קטו.  מג"א קכו סק"ד).

ז.        אני הדל גם מציע שבמקום שכל אחד מגיע לגבאי בזמן מי שברך לחולים להגיד את שמו החולה, כל אחד יגיד את השם במקומו משום טירחא דציבורא.    

 

יש מחלוקת אם טירחא דציבורא היא איסור דרבנן או מן התורה (שו"ת מכתב לחזקיהו לבעל השדי חמד סי' ט), בין כך ובכך זה איסור חמור לפוגע בכבוד הציבור, ויש להיזהר מאוד מאוד.