בעד מי רבנו הרב צבי יהודה היה אומר להצביע

הרב שלמה אבינר

[מתוך שיעור של רבנו י במרחשוון תש"ל]

 

בכלל ,ביחס לשאר סגנונות וגונים בהלכות ציבור שלנו, בודאי וברור כי זה של רשימה ב' של מזרחי מפד"ל הוא היותר קרוב לנו ביסודה של אמונה תורה ומצוות, בשלמות כל ישראל, באמונת מעשה השי"ת בתקומת עמו ונחלתו בתקופת דורותינו, ואמונת חכמים ושופטים שבזמנינו וימי שנותינו בכחה של תורה הנתונה להם.

אנו כולנו מעונינים בחיזוק תורה ומצוות במדינה, בכלל ישראל ובארץ.  ובודאי זה לא בתכלית השלמות, כמו שכל אחד מאתנו אינו בתכלית השלמות, במסגרתנו זאת, ולא כל תלמיד חכם, ולא כל גדול, ולא כל מפעל גדול ציבורי.  ללא ספק יש הרבה דברים שצריכים תיקון.  ואין להתחמק מדרישת שיפורים יותר ויותר.

אך עם כל זה צריך להבחין כי "העולם נדון אחר רובו", -  הרמב"ם בהלכות תשובה, צדיק שרובו זכויות ורשע שרובו להיפך. כך אותו הדבר גם לענייננו, בהבחנת הערך הכללי של הרוב. 

יש בכמה מקומות מצבים יותר טובים בפרטי דברים, אבל לעומת זה אם אינם מקיימים מצות "השופט אשר בימיך" במשמעת התורה ביחס  הרבנות הראשית ,הרי יש כאם פסול עיקרי ויסודי ביחס למעלות האחרות.

והוא הדין לענין יום העצמאות אם חוגגים ביום העצמאות או לא, אז כאן ההבחנה בבירור בצדיקים שמאמינים ברבונו של עולם, בגילוי הנהגתו עכשיו, בימינו, ב"אמונת עיתך", או צדיקים שלא מאמינים בהקב"ה, כדברי הגמרא בסוף מסכתא סוטהביחס שלמות של אמונה בשייכות לרבונו של עולם וריית גילוייו.

וכן לגבי "שמירת הלשון" מיסודו של החפץ חיים זצ"ל והפקר הלשון לגבי בזוי תלמידי חכמים, ולגבי יחס אמונה בענין כלל ישראל.

אז נפגשים עם ההכרעה איזה חטא יותר חמור ומכריע וקובע, פרטי חטאים וקלקולים, שטעונים תיקון או העניינים היסודיים הכלל ישראליים.

אחרי כל זה,באופן יחסי,לאור השייכות לכלל ישראל ותקומתו במגמה הכללית לחיזוק אמונה בתורה ובמצות,לכן מבחינה זאת,אז המסגרת הזאת המכונה המפד"ל "המזרחי",היא היותר קרובה לנו,באופן כללי מבחינת האחריות שלנו והשייכות שבנו לחיזוק תורה ומצוות של כלל ישראל.

עד כאן דברי רבינו.