לימוד ספרי מחבר שמקבל כסף נוצרי

 הרב שלמה אבינר


 

שאלה: בהיותי תלמיד זכיתי להיות נוכח כאשר נציג ארגון נוצרי הציע כסף לרב שלי. רבי הגיב בתקיפות וצעק עליו: צא מפה! מאז יש לי גועל נפש מכסף נוצרי. עתה אני מתלבט האם מותר ללמוד ספרים שכתב רב המקבל כסף נוצרי?

תשובה: קודם כל, ודאי שאסור לקבל כסף נוצרי, כגון מ"קרן ידידות נוצרית יהודית", שזו טומאה וחילול השם, ומסייע בסופו של דבר למסיון, גם בגלל הקרבה שנוצרת.  כך פסקו גאוני הדור הגר"א שפירא ובעקבותיו הגר"מ אליהו, הגר"ע יוסף, הגרי"ש אלישיב, הגר"נ קרליץ, הגר"ד ליאור, הג"ר שמחה הכהן קוק, הבד"ץ, בית דין חב"ד ועוד.

ומעשה בנוצרי אמריקאי אחד שפנה אלי ואמר: "אנו מעוניינים לעזור לכם.  אנו ארגון של נוצרים אוהבי ישראל אבנגליסטים פונדמנטליסטים, יש לנו גישה ל50 מיליון  אנשים.  כל אחד יתרום לישיבתכם כל שנה דולר אחד, כך תקבלו 50 מיליון דולר בשנה,  עד  שייבנה  בית  המקדש.  אתה מסכים להצעתי"?  עניתי במילה אחת: "לא".  מאז  עברו  שלושים  שנה, כלומר,  בגלל מילה אחת הפסדתי מיליארד וחצי דולר, ואיני מצטער.  כי הרווחתי בזה דבר יותר יקר מאלף מיליארד דולר: נשמות ישראל. שהרי אותם נוצרים אוהבי ישראל אינם תמימים המחלקים סתם כסף.  אל  תקרי אוהבי ישראל אלא שונאי ישראל.  אנו מכירים אותם היטב, קרוב לאלפיים שנה.  פעם  אחת  רצו  לכלות  את  גופינו, עתה  עדיין  רוצים  לחסל ואת  נשמותינו.  הם זורעים כסף וקוצרים נשמות. עד כה ניצרו אותם אבנגליסטים - 22,000 יהודים בארץ.

לאלו שאינם יודעים יוונית, תרגום המילה אבנגליזם הוא: המרת דת.  לא הצליחו ב"מסע הצלב" הפיזי, אז היום מנסים להשמידנו רוחני עם "מסע צלב הכסף". 

ובאשר לאותו רב שלוקח כסף נוצרי, ודאי זה חסרון, אבל בכל זאת, זה לא פוסל אותו.  הרמב"ם אומר שהנביא הוא בתכלית הצדקות, המידות הטובות והמוסר, אך גם אצלו יכול להיות חיסרון (שמונה פרקים פרק שביעי).

לא כל טעות פוסלת רב. אם לא כן, לא היינו יכולים ללמוד ספרי החרדים, כי הם טועים לגבי הגאולה והמדינה.  רב אחד מבית בריסק כתב ספר כולל חסרונות מרבני בריסק, ותמהו מאוד.  הוא אמר שיותר טוב לנו לציין החסרונות, כי אם אחר יכתוב אותן, יגביר אותן במאוד. 

לכן, אם רב מושחת – אסור ללמוד את ספריו, כי הוא רקוב, אבל רב שטועה – מותר ללמוד ספריו, ובזה נגיד שהוא טועה.

כשאנשים טוענים שיש להטיל ספק בכל הפסקים של הג"ר עובדיה יוסף עקב עמדתו בעניין ארץ ישראל, אמרתי שאין לזה מקום.  אין לנו שיטה סיטונאית בפסקי הלכה: או כל הפסקים נכונים או כל הפסקים אינם נכונים.  למשל, לפעמים השולחן ערוך פוסק כרמב"ם ולפעמים נגד הרמב"ם. לכן לא בגלל עמדת הגר"ע יוסף בעניין ארץ ישראל, יש להטיל ספק בכל פסקיו, אלא כמובן, יש לבדוק כל פסק לגופו של עניין, כדרכה של תורה.

ופעם היה בית-כנסת בבית-אל שבתקופה מסוימת מישהו הוציא החוצה כל ספרי הגר"ע יוסף, תליתי פתק שיחזירו, וכיוון שהפתק שלי הורד, פירסמתי ברבים שיחזירו את הספרים, ואכן הוחזרו (עיין שו"ת שאילת שלמה ג רמח).