דין מחבל מנוטרל

הרב שלמה אבינר

 

שאלה: האם יש לחסל מחבל אשר נוטרל על ידי כחות הבטחון ?

תשובה: כמובן שאינינו מדברים על מחבל שעסוק להרוג בנשק חם או סכין או אבן.  אם הוא בא להרוג, ברור שצריך להוציא אותו מכלל האפשרות לעשות זה. בזאת כולם מסכימים, כל אדם ישר בעולם, שזה נקרא הגנה עצמית, הבא להרגך השכם להורגו. הוא בא להרוג, מיד יש לנטרל אותו.  כמובן, אין זמן לחשוב, כל שניה קריטית, - הוא יכול לירות, לדקור, לזרוק אבן וכדומה, לכן יש מצוה וחובה להרוג אותו מיד.  כך פועלים כוחות הבטחון במדינת ישראל ובכל מדינה בעולם.  זה לא משנה אם מי שרוצח הוא איש או אשה, צעיר או זקן, הבא להרגך השכם להורגו.  אין בזה שום ויכוח.

הויכוח הוא אם המחבל גמר את זממו, והוא בידי הצבא, המשטרה ושאר כוחות הבטחון, האם אפשר לחסלו.  כידוע, מאז חורבן בית המקדש, אין סנהדרין ואין דיני נפשות.  לכן לא לוקחים את החיים של אדם. 

אבל במקרה שלנו, באופן עקרוני יש להורגו משום שתי סיבות, שכל אחת מהן מספקת:

הנימוק הראשון, גם אחרי שמחבל ביצע את זממו, או ניסה לבצע את זממו, ולא משנה אם יש לו דם על הידים או לא, הוא רוצה להמשיך.  הוא לא רוצה להרוג יהודי פלוני בגלל איזוהי סיבה, אלא הוא רוצה להרוג יהודים.  יש לו דין רודף.  לכן אם יוכנס לבית הסוהר, ביום מן הימים ישוחרר באיזו החלפת שבויים או עסקות, ויהרוג הלאה.  בארגון אלמגור, ארגון הורים לנפגעי טרור, רואים את המספרים הנוראים של האלו ששוחררו שמעורבים שוב בטרור, כחמישים אחוז.  לכן משום שיש לו מטרה להרוג יהודים, יש לו דין רודף, ויש לדון אותו למות. 

הנימוק השני, כדי שאחרים יראו וייראו ולא יזידון עוד.  זאת ההגדרה של הרתעה.  הרמב"ם כותב במורה נבוכים שהעונשים של התורה אין עניינם דווקא להעניש את האדם, בשביל זה יש רבונו של עולם, אלא להרתיע מן העבירה.  הוא מונה ארבע אמות מידה לחומרת העונש: א. חומרת העבירה.  ב. תפוצת העבירה.  ג. קלות ביצוע העבירה.  ד. עוצמת היצרים המובילים לעבירה.  וכאן בטרור יש לנו כל ארבעה גורמים באופן חמור.  אם המחבל שוהה בבית הסוהר בתנאים טובים, לומד לתואר, הוא נחשב לגיבור לאומי, אין הרתעה.

בגלל סיבות אלה צריך דין מות למחבל גם  כשהוא כפות  בידי צה"ל, המשטרה וכוחות הבטחון.

אבל למעשה, בעניינים אלה, הממשלה מחליטה בשם כל עם ישראל (ועיין שו"ת אגרות משה חו"מ ב סח), כי יש עוד שיקולים של אמנות בין-לאומיות.