חסידות ברסלב?!

הרב שלמה אבינר

 

שאלה: למה כמעט כל גדולי ישראל מתנגדים לחסידות ברסלב מאז ועד היום?  אדרבה האמירה והחינוך "אין ייאוש כלל בעולם", הם מאוד חשובים לאנשים ששקעו בדכאון.

תשובה: ודאי שיש בחסידות ברסלב הרבה דברים חשובים שהרי היא חלק מהיהדות.  אבל גדולי עולם התנגדו בגלל שתי סיבות ראשיות: הפרזה ביסוד השמחה וביסוד הצדיק.

כמובן יסוד השמחה הוא חשוב מאוד ואינו המצאה של רבי נחמן.  הרמב"ם מדגיש חשיבות שמחה של מצוה בסוף הלכות סוכה ולולב וכן הוא כותב בפרק ראשון של הלכות דעות, שבאופן כללי יהיה אדם "שמח כל ימיו בנחת בסבר פנים יפות".  אך אין להפריז לאף צד: "לא יהא מהולל ושוחק ולא עצב ואונן" (שם).  וכבר כתבו חז"ל במסכת ברכות תחילת פרק חמישי שיש לקיים "גילו ברעדה".  ולכן גדולי עולם סברו שיש בחסידות ברסלב הפרזה ביחס לשמחה.  למשל רבי נחמן כותב: "אי אפשר לבוא לשמחה כי אם על ידי מילי דשטותא דייקא" (ליקוטי הלכות או"ח נשיאת כפים הלכה ד אות ה), וכן "עיקר השמחה על ידי מילי דשטותא" (שם נפילת אפים ד).  ועוד הרבה מקומות.

כמו כן ודאי שדבקות בתלמידי חכמים היא מצוה גדולה, כדברי הרמב"ם: "מצות עשה להידבק בחכמים, כדי ללמוד ממעשיהם  שנאמר: ובו תדבק.  וכי אפשר לאדם להידבק בשכינה?  אלא כך אמרו חכמים בפירוש מצוה זו: הידבק בחכמים ותלמידיהם" (הלכות ו ב).  אך גם הדבר הכי טוב שבעולם, הקיצוניות מזיקתו.  וגם כאן יש ביקורת חריפה מאז ועד הנה על חסידי ברסלב.

הנה ריבוי ציטוטים המדברים  בעד עצמם:

"העיקר להיות מקורב להצדיק ודבוק בו באמת בכל עת ורגע ובכל נשימה ונשימה שהוא נושם וממשיך הרוח חיים יזכור תיכף שהנשימה הזאת שהיא החיות שלו נמשך מהצדיק האמת" (ליקוטי הלכות העושה שליח לגבות חובו וכו' ג' אות ב).

"הצדיק זוכה להיות נכלל בבחינת מקומו של עולם שעי"ז יודע מקום של כל אחד" (ליקוטי הלכות העושה שליח לגבות חובו וכ' ה' יח).

"לשפוט ולדון את העולם וכו' אין כח לשום אדם כי אם להמלוה הגדול בעצמו וכו' כי מי יודע מקום של כל אחד ואחד איך לדונם ושפטם לפי מקומם, כי זה אין יודע כי אם הצדיק האמת המלוה הגדול בעצמו שיכול לעשות ראש השנה וכו' כי הוא יודע לדון הכל לכף זכות בחסד וברחמים גדולים לפי מקומם כי הוא יודע מקום כל אחד ואחד וכו' שאין מי שיכול לשפוט את העולם כי אם מי שהוא בבחינת מקומו של עולם" (ליקוטי הלכות חו"מ העושה שליח לגבות חובו וכו' ה).

"בעל הבית של העולם הינו צדיק האמת" (ליקוטי מוהר"ן תניינא סז) ,וכן "הבעל הבית של כל העולם שהוא בחינת שכל הכולל שהוא הצדיק האמת" (ליקוטי הלכות חו"מ פקדון וד' שומרים ה' ד').

" וכל מעשי הצדיק האמת הם מעשי השם יתברך בעצמו כי הוא נכלל בו יתברך" (ליקוטי הלכות חו"מ מצרנות ד' אות יג).

"כל ההשפעות וכל הדברים הם באים רק מהצדיק האמת, ועל כן כשמקרב להצדיק האמת, יוכל לקבל בקל את מה שצריך לו הן עשירות או בנים, אבל כשהוא רחוק מהצדיק אזי בא לו בקשי גדול, כי כל אחד מקבל עשירות או בנים לפי המזל שלו, והמזל מקבל ההשפעה מהצדיק, כי משם באים כל ההשפעות, ועל כן כשהוא רחוק מהצדיק, אזי המזל צריך לעשות לו כח גדול, כדי לקבל ההשפעה מהצדיק, מחמת שהוא רחוק ממנו" (ליקוטי מוהר"ן ר"מ).  וכן, "עיקר החיות, והתקוה, והישועה, והנחמה, מכל הצרות בגשמיות, וברוחניות, הוא הצדיק האמת" (ליקוטי הלכות ח"מ מצרנות ד' ט' ).

"ועל כל אלה תזכנו ברחמיך להתוודות ווידוי דברים לפני הצדיק וכו' למען יכפר עלינו וכו'" (ליקוטי תפילות תפילה ד') וכן, "כן הוא בכל דור ודור, שע"י הצדיק האמת ומעט אנשיו שנתעוררו בתשובה עד שהתוודו ווידוי דברים לפניו שעי"ז נכללו באין סוף.  כי הוא פתח להם אור הא"ס עד שהאיר בדעתם מה שהאיר" (ליקוטי הלכות ח"מ גביית חוב מהיתומים אות ב').

"יש צדיקים אמיתיים שיש להם כח כששותין יין לפעמים למחול עוונות על ידי זה" (ליקוטי מוהר"ן קע"ז) ובחיי מוהר"ן (אות ד"ש): "אמר מה אתם יכולים לעשות תשובה, וכי מספיקים ימיכם וכחכם כולכם לתקן פגם אחד ממה שקלקלתם.  רק אני עושה תשובה בשבילכם, ויש לאל ידי לתקן הכל כל מה שקלקלתם עד הנה, רק העיקר מעתה לא תעשו עוד.  ואפילו מהיום והלאה איני מקפיד על השגגות שתעברו ח"ו, רק העיקר שעל כל פנים תשמרו עצמכם ממזיד ועוד דבר מזה הרבה".

"עיקר התשובה מי שרוצה לזכות לתשובה באמת לתקן עוונותיו אי אפשר, כי אם על ידי הצדיק" (ליקוטי הלכות גיטין ג' יט).

"פעם אחת דבר עמי שא"א להיות איש כשר באמת כי אם כשמתקרבין להצדיק האמת שבדור.  ענה ואמר קודם שנמצא הצדיק האמת בעולם יכולים להתקרב להשי"ת מעצמו.  אבל אחר שכבר נמצא הצדיק האמת בעולם אי אפשר להתקרב להשם יתברך באמת בשום אופן, כי אם כשזוכין להתקרב אליו" (חיי מוהר"ן רצט). וכן "כי אין ממש בעבודה כי אם על ידי הצדיק האמיתי" (שיחות הר"ן קיא).

" כל העבודות שהאדם עובד ה' ית', בפרט עבודות  התפילה שהיא עיקר עבודה שבלב, הכל צריכים לקשר להצדיק האמת שהוא בחי' המלוה הגדול שצריכים לסלק לו כל החובות וההלוואות שלווין ומקבלין ממנו בכל יום ובכל עת ובכל שעה, שהם כל ההשפעות שהאדם מקבל.  והסילוק הוא ע"י הכוחות שהאדם מכניס בעבודתו בפרט בתפילה, כשזוכה לקשר הכל להצדיק האמת שהוא בחי' המלוה הגדול.  עי"ז מקיים בחינת סילוק כל החובות וההלוואות שלוה ומקבל בכל עת" (ליקוטי הלכות ח"מ העושה שליח וכו' ה' טו). וכן,  "ולקשר עצמנו בשעת עשיית כל מצוה ומצוה להצדיק האמת שבדור" .

 "לנסוע לצדיק האמת, כי יש צדיקים הרבה, אבל יש בחינות נקודות האמת בין הצדיקים, שכשרוצים להתקרב אליו, שבזה תלוי הכל" (ליקוטי מוהר"ן סו). "כשצריך לעשות דבר שכל יהדותו תלוי בו דהיינו להתקרב לצדיק האמת" (ליקוטי הלכות ח"מ חלוקת שותפות ג' א').

ועוד ועוד.  כרבע מליקוטי מוהר"ן עוסק בגדולת צדיק האמת ומעלת התקרבות אליו ועוד יותר בשאר הספרים.

יש גם ביקורת על צורת הפניה אל רבונו של עולם במהלך ההתבודדות "כדבר איש אל רעהו" (ליקוטי מוהר"ן תניינא צה. ועוד). הרי כשפונים אל הקב"ה צריך חרדת קודש, ואין חברותא כלפי שמיא.

וכן יש שם שלילה חריפה של אלה שלא הולכים בדרכם, כגון הכינוי "שדין יהודאין" (עיין ליקוטי מוהר"ן יב וכח).

ועוד כמה ביקורות, אך העיקר הוא ההפרזה ביסוד השמחה ובמיוחד ביסוד הצדיק.  ודאי רבי נחמן היה אדם גדול וקודש, אך כאמור יש להתרחק מכל קיצוניות.