שו"ת זכויות יוצרים

 הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: מותר להוריד מן האינטרנט שירים ותוכנות?

ת: ודאי לא.  יש זכויות יוצרים.  זה שייך ליוצר ואי אפשר לקחת בלי רשותו.  יש בזה משום גזל.

ש: איפה זה כתוב?  הרי גזל הוא על חפץ ממשי שעובר מרשות לרשות, וכאן השיר או התוכנה נשארים במקומם.

ת: יש שלוש מקורות: המוסר, ההלכה והחוק.  קודם, המוסר הטבעי, היושר הטבעי: אדם טרח ועמל וגם הוציא כסף רב על שיר או מוצר אחר, וזאת על מנת להרוויח כסף.  וכי יעלה על הדעת שכולם יעתיקו אחד לשני, והיוצר הניח את כספו על קרן הצבי?!  כולם מבינים שאין זה מוסרי.

ש: אבל אם היוצר שם את השיר שלו ביוטוב, סימן שהוא מסכים שיורידו?

ת: לא.  זה כדי לפרסם את יצירתו, שיראו ויקשיבו, ומתוך כך יקנו.  ומכאן לנקודה ההלכתית.  היצירה היא שלו, וכאשר הוא מוכר אותה או שם אותה ברשת, הוא קובע את כללי השימוש, ועל תנאי זה האדם קונה או נותן אכסניא באינטרנט.  כך כתב השואל ומשיב, לגבי הדספת חיבור דברי תורה, שיש למחבר זכות בחיבודו לעולם ועד (שו"ת שואל ומשיב מהדו"ק א מד.  מובא בשו"ת יביע אומר ז חו"מ ט).  וכן פסק הגרי"ש אלישיב (שים שלום עמ' כג מודפס בסוף משפט כהלכה.  וסיפר הראשון לציון, הג"ר יצחק יוסף: "פעם מרן זצ"ל [הגר"ע יוסף] כתב תשובה במכתב להתיר העתקת קלטות, ואז באו אליו משלחת של חזנים שהוציאו לאור קלטות של שירי בקשות - ר' ציון יחזקאל וחבריו, וטענו למרן: השקענו הרבה זמן וכסף הלכנו לאולפן עשינו חזרות, והקלטנו וחזרנו והקלטנו וכו'.  כששמע כך מרן, חזר בו, ופסק שאסור להעתיק קלטת שכתוב עליה 'כל הזכויות שמורות'.  מאחר וזה כמו תנאי כי זה ענינים של חושן משפט שבין אדם לחבירו" .ס' במחיצתו עמ' 32).

ש: ברור מאוד.  הדבר השלישי הוא החוק.  אכן האם החוק אוסר?

ת: אינינו בקיאים בענייני חוק, אך נראה פשוט שאסור.  בודאי אפשר למצוא את החוקים האלה.  אפשר גם לטלפן לאקו"ם, "אגודת קומפוזיטורים ומחברים" כדי לקבל כל מידע.

ש: אבל באופן כללי, האם חוקי המדינה מחייבים על פי התורה?  הרי הם עלולים להיות נגד התורה!

ת: ודאי שחוק נגד התורה הוא בטל ומבוטל.  נפסק ברמב"ם שמלך שנתן פקודה נגד דבר ד', זה בטל ומבוטל (הלכות מלכים ג ט).  אבל כאן זה חוק מאוד טוב והגיוני, וכבר כתב החתם סופר על דינא דמלכותא דינא שכל תקנה לטובת בעלי מקצוע מחייבת (שו"ת חת"ס חו"מ מד).

ש: יש טוענים שמותר להוריד, כיון שידוע מראש שזה מה שיקרה, והמחברים מתאיישים מראש, לכן יש לזה דין זוטו של ים.

ת: טענה ישנה שאינה נכונה.  לא בגלל שיש אנשים לא ישרים, מותר להיות לא ישר. גם  כבר נפסק בשולחן ערוך שגם מציל מזוטו של ים חייב להחזיר אבידה בגלל דינא דמלכותא דינא (שו"ע חו"מ רנט), וכן בגלל שכך נהג (שם חו"מ שנו ועיין ש"ך).  וכן כתב הבית יצחק לגבי הדפסת ספרים (שו"ת בית יצחק יו"ד ב עה).  לכן אם מישהו רוצה להוריד שיר, עליו לשלם סכום קטן והכל יהיה כדין.  כמובן, תוכנה היא הרבה יותר יקרה.

ש: אבל הרב ... שליט"א מתיר משום זוטו של ים?

ת: א. לא אמרת לי שאתה שואל אותי מה דעתו של הרב... שליט"א.  חשבתי בטעות שאתה שואל אותי מה אני למדתי.   ב. לא כתוב בשום מקום שבכל התורה כולה ההלכה כרב... שליט"א.  גם לא תמיד הלכה כשו"ע.  ולא כרמב"ם.  ולא כרבי עקיבא.  אלא רק  משה רבנו תמיד הלכה כמותו.

ש: האם מותר להשתמש בתוכנה יקרה שכבר נפרצה?

ת: לא.  יש זכויות יוצרים.  כנ"ל.

ש: האם במקרה כזה, אין זה כזוטו של ים?

ת: לא, אלא "לסטים שכמותך כבשוה", כפי שאמרה תינוקת לרבי יהושע בן חנניה (עירובין כג ב).

ש: ומה הדין מי שרוצה לצלם כמה דפים מספר לשימושו הפרטי או ללמד בכיתה?

ת: אין בעיה.  גם אם כתוב בהתחלת הספר שכל הזכויות שמורות, אין בעיה.  כך פסק המשנה הלכות (יב תיג), הרי הספר נדפס כדי שישתמשו בו.  אז  זה   לא משנה אם הוא מצלם.

ת: זה נהנה וזה לא חסר?

ת: נכון.  כך הוא במקרה שלנו.  עיין בשולחן ערוך ברמ"א (שו"ע חו"מ שסג ו).  ממילא הוא לא יקנה  ספר  שלם בגלל כמה דפים.  אז זה נהנה וזה לא חסר.  כך כתב הג"ר וולדנברג (שו"ת ציץ אליעזר יח פ).

ש: ובסיכום?

ת: להיות ישר וטוב.