דוגמאות של מסרים בעייתיים בספריית פיג'מה

 הרב שלמה אבינר

 

מי אוהב את השבת.  שבת הוא יום ריקנות של בטלה, אכילה וקריאת עיתונים.  ללא תפילה, ללא תורה, ללא קדושה, ללא שיחה עם ילדים.

 

יום שישי של יויו.  אדם שמן ומגוחך קונה לשבת ונרדם עם עיתון.  זה כל השבת.

 

אות בבאר.  רבי עקיבא הוא ילד שלא יודע לקרוא, מתאמץ ומצליח, ולבסוף נעשה רב ומורה.  זו מורשתו.  לא מוזכרים לימוד תורה וקדושה ויראת שמים וענווה וצניעות.

 

משה והגדי  משה (לא משה רבנו) דאג לגדי.  זה כל משה רבנו.

 

השעון.  לוין קיפניס ילד עם כיפה קיבל מהוריו במתנה שעון עם ברכה שיעשה דברים טובים.  עלה לארץ וזרק את הכיפה.  בסוף הוא יושב בלי כיפה, מקליד סיפורים, מול השעון.  מסר סמוי ברור.

 

מרק כפתורים.  בית כנסת מוזנח, יהודים עם לבוש מוזנח ואף ארוך קמצנים ומאמינים בניסים מטופשים.

 

נעלי הזהב של המלך.  ביזוי מלך – אדמו"ר עם שטריימל, פאות וציציות.

 

רוח השמש והצפון.  כיצד להשפיע בנועם, עם סממנים נוצרים: צלב על הגלימה, פעמון כנסיה.

 

רבי יהודה הנשיא והתבלין החסר.  רבי יהודה הנשיא יושב ואוכל עם קיסר רומי, כאשר לאשתו כיסוי ראש מזלזל.  זה כל מה שיש ללמד עליו שהוא אכל טעים ?!

 

בן ציון והסביבון הראשון.  מאי חנוכה?  נצחון צבאי ורוחני?  לא.  אלא אימו של אליעזר בן יהודה הדליקה נרות והכינה לביבות, והבן המציא את המילה סביבון.  זה הכל.

 

התרנגולים והשועל.  לראש להקת התרנגולים יש תואר רב.  ותרנגולת מלמדת "על הגבורות ועל המלחמות ועל הישועות ועל הנחמות ועל הניסים הגדולים במלחמת השועלים והתרנגולים"...  ובסוף הספר הדרכות להורים שגם חלש יכול להיות חזק, כגון משה שגמגם אז נעזר באחיו...

 

שלמה המלך והדבורה.  שלמה מלך מצוייר כנסיך גרמני ומתואר כרתחן.  ובאתר: ציורים של פגישת שלמה ומלכת שבא מתוך כנסיה אתיופית.

 

השפה המיוחדת של אורי.  על ילד קטן מגמגם ולא מובן, והדרכות להורים: גם משה רבנו גמגם.

 

הטרקטור בארגז החול.  ילד קטן מוריד מכנסיים ועושה צרכיו מול הטרקטור.  לא חינוכי.

 

טעם של חג.  שבת וחגים כתרבות של סעודות, חוויות משפחתיות ומנהגים, בלי קדושה, בלי מצוות, בלי רבונו של עולם.

***

ד' ירחם.