לא למחוק יראת שמים

הרב שלמה אבינר

 

יש אופנה רוחנית חדשה לדבר על אהבת ד' ולמחוק יראת ד'.  אך, כמובן, בלי יראת ד', אין גם אהבת ד'.

אנשים אוהבים לשמוע: אלהים מופיע בכל, האמן בעצמך, אהוב את עצמך כמו שאתה, קבלו אותי כמו שאני, אני בן של מלך.

הם שוכחים את ההדרכה האלהית שאסור לחטוא ושיש להתגבר על היצר הרע.  הם שוכחים שמה שאסור, אסור.  הם שוכחים יראת ד'.

מרן הרב קוק כבר צפה את השיבוש הזה וכתב באגרת שע"ח, שנדפסת בפתח ספר אורות התשובה, אחרי שהזכיר תשובה עילאה של "שלווה ושמחת עוז": "שמחת אמת זאת ונועם זיו קודש זה איננו מפר יראה, חלילה, ואיננו מגרע כחוט השערה מכל ההתעוררות הנפשית.. הנקנית בנפש מכל מיני ציורים של יראה תתאה.  אדרבה, עוד היא מרבה את הכח התמציתי של הזהירות והזריזות הנשמתית".

אפשר בהחלט לומר: יש שמים בתוכי, אל לא לשכוח שיש גם שמים מעליי.

הנוסח הזה שמתמקד רק על "הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך" הוא כידוע נוסח נוצרי, לא לנו הוא, לא לנו הוא.

אלא אנו תלמידי אברהם, גם אוהבי ד', גם יראי ד'.