עבודת ד' של אישה

  שלמה אבינר

 

ש: אני אמא  לשמנה ילדים, עסוקה בהם יומם וליל.  גם לבעלי אני חייבת לספק בית טוב.  וגם כלפי הוריי יש לי חובות.  אני נבלעת בעבודתי ותמיד עייפה ,אפילו בשבת.  ואני שואלת את עצמי: איפה עבודת ד' שלייש לי תחושה מתמדת שאני לא בסדר.  יש לי הרגשה של חולשה ורפיון, ושל החמצת העיקר.

ת: יש לך העיקר.  אך שאלתך תלויה בשאלה מקדימה.  בעצם, יש לאדם שתי שאלות מרכזיות בחיים: מי ומה?  מי ד' אשר אשמע בקולו?  ומה העבודה הזאת להםאמנם הן נשאלו בתורה על ידי רשעים, אבל הן לפני הכל שאלות של צדיקים.

השאלה הראשונה היא: מי ד'?  כמובן גם הגויים שאלו את עצמם שאלה זו והגיעו למבוי סתום ולתהום: עבודה זרה, דתות מעוותות, כפירה למחצה, לשליש ולרביע.  אין זה פלא, כי התשובה היא מעל השכל האנושי.

והתורה מלמדת אותנו שאת ד' אי אפשר להכיר.  את עצמותו יתברך, אי אפשר לדעת.  אלא רק גילויו, מידותיו, לבושיו.  ואפשר לפגוש אותם בתורה וגם בעולם: רחום, חנון, חכם, צדיק, גיבור ועוד.

והשאלה השניה נובעת מן הראשונה.  עבודתנו היא להידבק במידותיו, ללכת בדרכיו, להידמות לו יתברך.  שמא יאמר אדם: אבל מה יהיה איתיאם כל חייו אני מתדבק בד'?  התשובה פשוטה: לא ברור שהגף תמיד ירוויח, אך לנשמה זה יביא את האושר הכי גדול שאפשר.

זה תפקידנו בעולם: להידבק בד'.  מה הוא רחום, הווה רחום, עשה חסד.  מה הוא חכם, הווה חכם ולמד תורה.  מה הוא גיבור, הווה גיבור והתגבר על היצר הרע. מה הוא קדוש, הווה קדוש, ועסוק בעילוי תמידי.

וזה  בדיוק מה מה שאת עושה כל החיים, כל יום וכל שעה וכל רגע: דבקות בד'.  אשריך.  ירבו כמוך בישראל.  נשמתך קרובה לד' ומאושרת, מלאה אורה ושמחה, מוארת באור אלהי עילאי.