תודה רבה שעליתם

אחינו מאתיופיה

הרב שלמה אבינר

 

 תודה רבה שבאתם, אחינו מאתיופיה, במסירות נפש עצומה, והתגעגעתם לציון אלפים שנים, והנה אתם כאן.

בזמן מבצע משה בשנת תשמ"ה, האמריקאיים צפו בטלויזיה איך אנו מביאים אתכם אל ארצנו, ואמרו: אלו משוגעים, לנו יש כושים ואינינו יודעים מה לעשות איתם, ואלה מביאים כושים מרצונם!  נכון, אנו משוגעים, אנו משוגעים עליכם, כי אינכם כושים, אלה יהודים כמונו.

גם לא באתם אל ארצנו, אלא באתם אל ארצכם, היא לא שלנו יותר משלכם, היא של כולנו.  וגם ירושלים היא של כולנו.

תודה רבה לכם, שאתם בצבע עור חום, כי במשנה נגעים כתוב: "רבי ישמעאל אומר: בני ישראל אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים" (ב, א).  אשכרוע הוא עץ שיטה בצבע חום. אז מאיפה הגיעו לנו כל היהודים הלבנים?  כנראה מגרי צדק.  ב"ה גם הלבנים הם יהודים, ובכל זאת לא נעים לחלוק על משנה מפורשת.  עתה בזכותכם, נתחתן כולנו עם כולנו, ולבסוף נהיה בצבע אשכרוע.  סליחה שלא התחתנתי אתכם, פשוט, לא הייתם פה.  אבל נכדתי התחתנה עם יהודי מאתיופיה, ואני גאה בה.  תודה רבה.

תודה רבה שבאתם.  אמנם גם גויים באו אתכם, אך גם מרוסיה באו גויים, וזה מפריע הרבה יותר.  אל דאגה, זה יסתדר.  בעתיד או יתגיירו גיור אמת או יעזבו את הארץ.  כך כתוב בגמרא ע"ז ג ב.

אל תשימו לב אם יש פה כמה גזענים שמעליבים אתכם.  הם מועטים, בטלים בשישים.  תמיד היו טיפשים ויהיו טיפשים.  אבל העם היושב בציון אוהב אתכם ומתגאה בכם.  אנא לראות הכל בפרופורציה.

על כל פנים אני גאה בכם, ואני גאה בעצמי שאני גאה בכם.  אני גם גאה בתלמידי ישיבתנו מהעדה האתיופית, שהם למדנים חריפים המכונים בכמה ישיבות: "ליטאיים".  ולמה שלא יהיו ליטאים אתיופים?

ולסיום: ואהבת לרעך כמוך בגמטריא העדה האתיופית.  ואם החשבון לא תואם, מה בכך, אדרבה, זה מה שד' דורש מאיתנו לאהוב, גם יהודי שלא תואם.  כך אמר דרך צחות הרבי אמרי חיים. אבל באמת, אתם כן תואמים.

אז תודה רבה שבאתם.