בנים מתרחקים

הרב שלמה אבינר

 

שאלה: חלק מהבנים והבנות שלנו התרחקו מהתורה, על אף שאנחנו נתנו להם חינוך תורני כמיטב יכולתנו.  אנו מרגישים צער גדול, וכן נקיפות מצפון קשות, ותוהים: איפה טעינו?  ומה לעשות עכשיו?

תשובה: א. אין הכרח שטעיתם.  חינוך זה לא מתמטיקה.  זה מאוד מסובך ומורכב.  לפעמים מעניקים חינוך טוב ,ובכל זאת, יש כשלונות כואבים, ולפעמים מעניקים חינוך לא טוב, ובכל זאת, יוצאים בנים נפלאים.

דוגמאות מהסוג הראשון: אדם וחוה ובנם קין, אברהם ושרה ובנם ישמעאל, יצחק ורבקה ובנם עשו, רחבעם בן שלמה, מנשה בן חזקיהו.

דוגמאות מהסוג השני: אברהם בן תרח, שרה בת הרן, רבקה בת בתואל, לאה ורחל בנות לבן, חזקיהו בן אחז, יאשיהו בן אמון.

ב. לאדם יש בחירה חופשית, הוא מחליט מה לעשות בחייו – בהתאם לחינוך הוריו או לא.

ג. יש גם סודות של נשמות.  הנשמות שלנו, מלבד יוצאים מן הכלל, אינן נשמות חדשות.  יש להן היסטוריה ישנה ארוכה ורבונו של עולם מביא אותן אצל הורים מתאימים כפי חכמתו יתברך.  יתכן שדווקא להורים מאוד מוכשרים בחינוך הוא מביא  נשמה בעייתית.

ד. ההורים אינם גורמי החינוך היחידים.  יש בימינו ארבעה גורמי חינוך עיקריים: א. הבית.  ב. בית הספר.  ג. תנועת הנוער.  ד. הרחוב, כלומר מכלול ההשפעות הדיפוזיות הבלתי מוגדרות, כגון עיתון, רדיו, אינטרנט ועוד. הגורם הרביעי הזה הלך וגבר מאוד בהשפעתו במאה השנים האחרונות.  ל"רוח הזמן" יש כח עצום.

ה. לכן, על ההורים לחנך כמיטב יכולתם והשאר הוא בידי ד' ובידי הבחירה החופשית של הבן או הבת.  וכמובן הורים לא יכולים להיות מאה אחוז, גם הם בני אדם, אלא להשתדל כמה שאפשר.

ו. באשר ליחס לבנים מתרחקים, צריך לשמור קשרים טובים, לאהוב אותם, לכבד אותם, לקרב אותם, לעזור להם.  מרן הרב קוק כתב בענין זה שש אגרות לרב מילשטיין, אשר בניו יצאו לתרבות רעה.  הן מוסברות באריכות בסיפרי הדל "במרחקים יזכרוני - יחס לבנים ולבנות המתרחקים מן התורה - על פי מרן הרב קוק".

ד' יברך אתכם ואת בניכם ואת בנותיכם.