מצה משבולת שועל לחולי צליאק

הרב שלמה אבינר

ש: האם יוצאים ידי חובה במצה משבולת שועל לחולי כרסת - צליאק?

ת: בשיבולת שועל תמיד אין גלוטן.

ובכל זאת, יש 4 בעיות: א. אותה שבולת שועל מאנגליה מאוד דלת גלוטן ואינה מחמיצה ויש אומרים שלא יוצאים ידי חובת מצה בעיסה שאינה מחמיצה (עיין שו"ע או"ח תנד א לגבי מצה מסובין).

ב. יש שחששו אם זיהוי שבולת שועל נכון (הגר"מ שטרנבוך בשו"ת תשובות והנהגות ה קל, והגרי"ש אלישיב בהליכות שדה 57, והגר"מ פיינשטיין בהיכל הוראה עמ' פ תומכים בזיהוי המסורתי). 

ג. הרמ"א כותב שהמנהג לכתחילה לעשות מצות מחיטה (או"ח תנג). 

ד. יש סוברים ששאר מינים מלבד חיטה ממהרים להחמיץ (מג"א תנג סק"ה.  שו"ת תשובות והנהגות שם.  אגב, גם במצה משיפון יש בעיות ב-ג-ד.  עיין פס"ת תנג אות א ובהערות שם).

וע"ע בחוברת קול תורה גליון נט דברי הרב וועסטהיים שכתב שדן בזה עם בעל שו"ת מנחת יצחק והסכים עמו שעכ"פ לחולים אפשר לעשות מצות משאר מיני דגן אלא שאין לשאר בני המשפחה לאכול מזה, וכן הורה הגרי"ש אלישיב (ומובא בהיכל הוראה עמ' פ).

ואמר הגרי"ש אלישיב בהגש"פ עם פסקיו (עמ' 26) שיתכן שאין יוצאים בה יד"ח. אמנם אין להקל לאכול מצה זו בערב פסח.

באינציקלופדיה לענייני רפואה של הרב שטיינברג מעריך שלרוב החולים אין בעיה באכילת כמות קטנה מאד חד פעמי (כזית עד שניים) בליל פסח, רק מעט אנשים שיש להם ידיעה שהם רגישים מאד מאד להם אסור לטעום כלל גלוטן. בהם התעוררה השאלה האם אפשר לצאת במצות משבולת שועל למרות שאין בהם גלוטן כיוון שאינה ראויה לחימוץ. ונראה שכיוון ויש בכך ספק הלכתי כדאי לאכול מצות משבולת שועל ולשמוע את הברכות מעורך הסדר, ואז יאכל ויצא ידי כל השיטות (עיין באריכות באהלה של תורה ח"ה סי' מג).

לכן רק בשעת הדחק, כגון לחולי כרסת – צליאק, אפשר לצאת בזה.  ועדיף לשמוע את הברכה מאחר.