פרשנות אלילית לתנ"ך

 הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: יש מיזם חדש של לימוד תנ"ך שפותח פתח לכל הפרשנויות שבעולם, כולל פריצות. ועתה, גם ביאור פסוק בפירוש נוצרי, הם כתבו ש...

ת: איני רוצה לשמוע!  אסור לשמוע אליליות, לא רק אם זה כדי לעבוד עבודה זרה, אלא אפילו מתוך סתם התעניינות, כמו שכתוב: אל תפנו אל האלילים, - מכל סיבה שהיא.  כך פוסק הרמב"ם בהלכות עבודה זרה ב ב-ג.

ש: מאיזו סיבה אנו מגדירים את הנצרות כעבודה זרה?

ת: פשוט.  כמו שמתפלל לשמש או לבעל חיים או לפסל הוא עובד עבודה זרה, כך מי שמתפלל לאדם שהגויים טוענים שהוא אל.

ש: אבל נאמר: קבל את האמת ממי שאמרה, אז מה בכך אם יש פירוש נכון לפסוק, גם אם הוא ממוצא נוצרי?

ת: יש שלושה אופנים לפרש התנ"ך, או להגדיר את הפשט של התנ"ך:

א. כוונת הכותב היא שקובעת.

ב. כוונת הכותב אינה מעניינת אותנו, הטקסט נמצא לפנינו ומותר להכניס בו כל פרשנות על פי כל השקפת עולם.

ג. לא מעניין אותנו לא הכותב  ולא השקפת עולם מסויימת, אלא האדם מחפש את עצמו בתוך הטקסט.

ש: ומה הדרך הנכונה?

ת: מובן מאיליו שהפשט, הוא כוונת הכותב.  אם אדם מכניס בפסוקים השקפות שונות, הוא בעצם אינו לומד תנ"ך, אלא לומר השקפות שונות, והוא מוצא להם אכסניא בפסוק.  כמו כן, אם אדם מוצא את עצמו בפסוק, הוא אינו לומד את הפסוק אלא רק לומד את עצמו, והפסוק משמש לו דרך ביטוי להגדיר את עצמו.  זה יכול להיות מעניין מאוד ללמוד השקפות שונות או את עצמו, אך אין לזה ולא כלום  עם לימוד תנ"ך.

ש: אך כיצד נדע את הפשט, את כוונת הכותב, הרי הוא מזמן עלה למרומים?

ת: כן.  אך תלמידיו הבינו היטב את כוונתו, וכן תלמידי תלמידיו, וכך לאורך הדורות.  הפירוש היחידי של התורה שבכתב הוא התורה שבעל פה, כפי שמציין זאת הרמב"ם בהקדמו למשנה תורה.

ש: אם כן, פירוש נוצרי מכניס נצרות בתוך הפסוק?

ת: כן, זה מה שהם עושים מההתחלה. כתוב בתורה: "ולא תתורו אחרי לבבכם" (במדבר טו לט), וחז"ל מסבירים: "זו מינות" (ברכות יב ב).  רש"י: "תלמידי ישו הנוצרי ההופכים טעמי תורה למדרש טעות ואליל".  איזה ביטוי תמציתי וחד, קצר ומדוייק: "מדרש טעות ואליל"!

ש: במייזם הזה כל מיני אנשים כותבים.  האם גם בקשו מהרב לכתוב?

ת: כן.  אך לא רציתי.  מה לכהן בבית הקברות?  קוברים שם את התנ"ך תחת הבל ופריצות ועתה תחת אלילות.  לא כן, את התנ"ך לא קוברים!  הוא תורת חיים!