החשמל לפי מרן הרב קוק

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: מרן הרב קוק סובר שלחשמל יש דין אש.  זה חידוש גדול.

ת: הוא מוכיח דבריו בשו"ת אורח משפט (ע-עא).  אבל זה נכון שהוא דעת יחיד.

ש: האם הוא פסק שזה אש על פי הוכחות, או פסק שזה אש ואחר כך חיפש הוכחות?

ת: אינינו יודעים, אבל שתי הדרכים הן ישרות.  לפעמים יש לפוסק גדול הברקה פנימית שכך היא ההלכה, וכמובן הוא לא פוסק על פי זה, אלא מחפש הוכחות.  אם הוא מוצא, הוא פוסק כן, ואם לא, הוא מוותר על פסיקתו.

ש: בנדון שלנו, יש סברא גדולה לחשוב שזה אש?

ת: בודאי.  קודם כל, יש סברא גדולה שחשמל אסור מדאורייתא.  אמנם זו מחלוקת הפוסקים, יש אומרים שזה איסור תורה של בונה וסותר או מכה בפטיש, ויש אומרים שהוא מדרבנן משום תיקון מנא או מוליד.  רוב הפוסקים סוברים שזה מדרבנן.  אלא אם כן, יש חוט לוהט, שאז כולם מסכימים שיש בו איסור מבעיר (עיין פסקי תשובות רעז אות ד).

ש: ולמה זו סברא גדולה?

ת: כי רוב רובה של הטכנולוגיה מבוססת על חשמל.  אז לא יתכן שזה לא יהיה מדאורייתא.  רבנו הרב צבי יהודה בשיחותיו רומז על נימוק זה.

ש: אפשר לקבל דוגמה מחכם שיש לו סברא חזקה ואחר כך מחפש הוכחות?

ת: כן.  פעם שמעתי שתי הוכחות.  בירושלמי כתוב שרבי יוחנן וריש לקיש ישבו כמה שנים חיפשו ל"ט תולדות על כל אב מלאכה, מה שיכלו לקשור לאב, קשרו, ומה לא יכלו, אסרו מדין מכה בפטיש ("רבי יוחנן וריש לקיש עבדין הוויי בהדא פירקא במשך תלת שנין ופלוג.  אפקין מיניה ארבעין חסר אחת תולדות על כל חדא וחדא.  מן דאשכחון מיסמוך, סמכון, הא דלא אשכחן מסמוך, עבדוניה משום מכה בפטיש".  ירושלמי שבת ז ב).  הרי שהיה ברור להם שזה אסור ורק חפשו מקור.

ת: הוכחה חזקה.

ש: יש עוד הוכחה בגמרא.  נשאל רב אחד: חולב מפני מה חייב?  השיב: משום חולב.  ומחבץ?  - משום מחבץ.  ומגבן?  - משום מגבן.  נזפו בו.  הלך לבית המדרש ושם אמרו לו לאיזה אב שייכת כל מלאכה ("רב נחמן בר גוריא איקלע לנהרדעא.  בעו מיניה: חולב משום מאי מיחייב?  אמר להו: משום חולב.  מחבץ (=מעמיד חלב) משום מאי מיחייב? אמר להו: משום מחבץ.  מגבן משום מאי חייב?  אמר להו: משום מגבן.  אמרו ליה: רבך קטיל קני באגמא הוה (=חותך קנים באגם ולא יודע לפרש משנה.  רש"י).  אתא, שאיל בי מדרשא, אמרו ליה: חולב חייב משום מפרק, מחבץ חייב משום בורר, מגבן חייב משום בונה".  שבת צה א). אם כן ברור היה לו שאסור, אך לא ידע מאיזה דין.

ש: נחזור לחשמל.  הוא לא דומה לאש!

ת: מרן הרב קוק מוכיח שם באורח משפט שיש כל מיני סוגי אש.  זו תשובה על מקרופון.  גם אותו זרם נחשב אש.

ש: אם חשמל הוא אש, אז יהיה מותר להדליק חשמל ביום טוב, כדין מעביר אש?

ת: לא.  בתקע אין זרם חשמלי.  יש רק מתח חשמלישאם מחברים חוט עם מכשיר, אז נוצר זרם.  מתח זה וולטים, זרם זה אמפרים.  אגב, מספרים על ר' חיים מבריסק ועל ר' חיים עוזר שעשו בכוונה הבדלה על חשמל כדי שיהיה ברור לכל שיש לו דין אש (פסקי תשובות רחצ 72).

ש: ואנחנו, תלמידי מרן הרב קוק, צריכים לפסוק שכל חשמל הוא אש ואסור מן התורה, או כפי המקובל אצל רוב הפוסקים שזה מדרבנן, אם אין חוט להט?

ת: פעם בשנת שמיטה, שאלתי את רבנו הרב צבי יהודה אם לפסוק כמו מרן הרב קוק שההיתר של אוקמי הוא רק לאוקמי אילנא או כמו הרבנות הראשית על פי החזו"א שזה גם לאוקמי פירי.  השיב לי: השופט אשר יהיה בימים ההם.  וכן לעניינינו.  אבל לא להיות להוט לכל מיני קולות בענייני חשמל, להתיר כל מכשירים שונים.

ש: כן.  פעם רב באמריקה המציא כפתור גרמא וקרא לו כשר-סוויטש, אז הרב כתב מאמר להוכיח שזה אסור וקרא לו טריפה-סוויטש.

ת: כן.  הכלל הוא שיש לחפש קולות בשביל חולים או צבא.  אך לא בשאר דברים, כמליצה של הגרי"ש אלישיב: חשמל, זה לא עגונה.

ש: ולסיכום?

ת: יש להודות לד' שיצר את החשמל, ולהשתמש בו כהלכה.